ברכת כהנים

שים לב למבנה שלושת הפסוקים:

פסוק כ"ג

"כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):

הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי המבטא את הברכה. מיתתם של שני בני אהרן (ויקרא י') פרחי הכהונה הראשונים, העמידה לחוק ולא יעבור שרק העבודה "אשר צוה ה'" היא עבודה, ושעבודה "אשר לא צוה" – מעשה איש ותחבולותיו – היא זרה והיפוכה של עבודת ה' הרצויה. החוק הזה כוחו יפה גם בנוגע לברכת כהנים – "כה תברכו את בני ישראל" – כך ולא שינוי, זהו דין. ... ... לפי זה הכהנים בברכתם מכשירים נפעלים הם, רק אחרי הקראם ע"י הקהל, הם אומרים את הברכה אשר בא-כח הקהל מקריא אותה לפניהם: כך באמת מתוך גרונם של הכהנים מברך הקהל את עצמו בברכה שציוה ה'.

סוטה ל"ה:

"כה תברכו" – בלשון הקודש.
"כה תברכו" – פנים כנגד פנים. אתה אומר: פנים כנגד פנים או אינו אלא פנים כנגד עורף? תלמוד לומר: "אמור להם" כאדם האומר לחברו.
"כה תברכו" – בקול רם. או אינו אלא בלחש? תלמוד לומר: "אמור להם" כאדם שאומר לחברו.

רמב"ם, הלכות תפילה י"ד י"ד:

בכל מקום משתדלין שיהיה המקרא אותן ישראל, שנאמר "אמור להם" – מכלל שאין המקרא מהם.

פסוק כ"ה

"וִיחֻנֶּךָּ"

ספרי נשא כ"ה:

"ויחנך" – במשאלותיך. וכן הוא אומר (שמות ל"ג) "וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם".
דבר אחר: "ויחנך" – יתן חנך בעיני הבריות. וכן הוא אומר (בראשית ל"ט) "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן את חנו בעיני שר בית הסהר".
דבר אחר: "ויחנך" – בדעת ובבינה ובהשכל ובמוסר ובחכמה.

רש"י:

ד"ה ויחנך: יתן לך חן.

פסוק כ"ו

"יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ"

מסכת ראש השנה דף י"ז ע"ב:

שאלה בלוריאה הגיורת את רבן גמליאל: כתוב בתורתכם (דברים י') "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד" וכתוב (במדבר ו'): "ישא ה' פניו אליך"?
נטפל לה ר' יוסי הכהן, אמר לה: אמשל לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שנושה בחברו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך; הגיע זמן ולא נתן לו כלום. בא לפייס את המלך אמר לו (המלך): עלבוני מחול לך, לך ופייס את חברך. אף הכא נמי, כאן (דברים י' - "אשר לא ישא פנים") בעבירות שבין אדם לחברו, כאן (במדבר ו') – בעבירות שבין אדם למקום.

במדבר רבה י"א (י"ד):

ישא ה' פניו – וכי הקב"ה נושא פנים? והלא כבר נאמר (דברים י'): "אשר לא ישא פנים"! אמר הקב"ה כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים. כיצד? כתבתי בתורתי (דברים ח') "ואכלת ושבעת וברכת" ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאין לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמם עד כזית עד כביצה – לפיכך "ישא ה' פניו".