יום הכפורים - סדר העבודה

בעל שם עולם, מקשה:

מפסוק א' של פרקנו נראה, שנאמר פרקנו מיד אחר מות שני בני אהרן. ולמה לא בא פרקנו מיד לאחר פרק י' בפרשת שמיני?

פסוק ו'

"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"

פסוק י"א

"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"

רש"י, פסוק ו':

ד"ה וכפר בעדו ובעד ביתו: מתוודה עליו עוונותיו ועוונות ביתו.

פסוק י"א:

ד"ה וכפר בעדו וגו': וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים, שהם כולם קרויים ביתו, שנאמר (תהלים קל"ה י"ט): בית אהרן ברכו את ה' וגו', מכאן שהכהנים מתכפרים בו, וכל כפרתן אינה אלא על טומאת מקדש וקדשיו, כמו שנאמר (פסוק ט"ז): וכפר על הקדש מטומאות וגו'.

מקשה הרא"ם:

למה הצריכו הכתוב להתוודות וידוי שני, די בוידוי ראשון לכלול בו גם הכהנים, בשיאמר: "אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך"?

פסוק כ"א

"וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם"

יומא ל"ו ע"ב:

"עונות" – אלו הזדונות, וכן הוא אומר (במדבר ט"ו) "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". "פשעים" – אלה המרדים (רש"י: העושה להכעיס) וכן הוא אומר (מלכים ב' ג') "מלך מואב פשע בי" (רש"י: מרד בי), "לכל חטאתם" - אלו השגגות, וכן הוא אומר (ויקרא ד') "נפש כי תחטא בשגגה".
ומאחר שהתוודה על הזדונות והמרדים חוזר ומתודה על השגגות? (רש"י: בתמיה. אם על זדונות ימחלו לו, אין צריך לבקש שוב על השגגות.) אלא כך היה מתודה: "חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך אני וביתי..." וכן בדוד (תהלים ק"ו): "חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו".

פסוק ל'

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ"

יומא פ"ה ע"ב:

האומר: "אחטא ואשוב", - אין מספיקין בידו לעשות תשובה. "אחטא ויום הכפורים מכפר", אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר; עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. את זו דרש ר' אלעזר בן עזריה: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" – עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עברות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו.
אמר ר' עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל ל"ז) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". ואומר (ירמיהו י"ד): "מקוה ישראל" – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל.