גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

התוודעות יוסף לאחיו

פרשת ויגש
שנת תשי"ב

התוודעות יוסף לאחיו

בראשית פרק מד, פסוקים יח - לד

א.  התוודעות יוסף לאחיו

הרבה תוארה במדרשים שיחה אחרונה זו בין יוסף לאחיו לפני התוודעותו, והנה דברי מדרש תנחומא:

תנחומא ה':

"אדוני שאל את עבדיו היש לכם אב או אח" - "מתחילה בעלילה באת עלינו. מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל ולא שאלת אחד מהם. שמא בתך באנו ליקח או אחותנו אתה סבור לישא, אף על פי כן לא כיסינו ממך דבר."
- אמר לו יוסף: "יהודה! למה אתה דברן מכל אחיך? ואני רואה בגביע שיש באחיך גדולים ממך!"
- אמר לו יהודה: "כל זאת שאתה רואה בשביל הערבות שערבתי אותו".
- אמר לו יוסף: "מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וציערת את אביך הזקן ואמרת לו "טרף טרף יוסף", והוא לא חטא לך! אבל זה שחטא וגנב הגביע – אמור לאביך: הלך החבל אחר הדלי".
- כיון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ואמר: "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי?!..."
- אמר לו יוסף: "בוא ונתווכח שנינו. אמור מליך וסדור דיניך".
- מיד אמר יהודה לנפתלי: "לך וראה כמה שוקים יש במצרים!"
- קפץ וחזר ואמר לו: "שנים עשר".
- אמר יהודה לאחיו: "אני אחריב מהן שלושה וטלו כל אחד - אחד ולא נשאיר בהם איש".
- אמרו לו אחיו: "יהודה, מצרים אינה כשכם, אם אתה מחריב מצרים, תחריב את העולם כולו".

                     --------------------------------------------------
אמר לו יהודה ליוסף: "תדע לך שמתחילה לא באת עלינו אלא בעלילות. בתחילה אמרת לנו: מרגלים אתם! שנית אמרת: לראות את ערות הארץ באתם! שלישית: גביע גנבתם! אתה נשבעת בחיי פרעה הרשע, ואני נשבע בחיי אבי הצדיק. אם אוציא חרבי מנרתיקה, אמלא כל מצרים הרוגים".
- אמר לו יוסף: "אם תוציא חרב מנרתיקו, אני כורכו על צוארך".
- אמר לו יהודה: "אם אפתח את פי אבלע אותך".
- אמר לו יוסף: אם תפתח פיך אני סותמו באבן".
- אמר לו יהודה: "מה נאמר לאבא?"
- אמר לו יוסף: "כבר אמרתי לך. אמור לו: הלך החבל אחר הדלי".
- אמר לו יהודה: "דין שקר אתה דן אותנו!"
- אמר לו יוסף: "שקר לשקרנים. אין לך דין שקר כמכירת אחיכם".
- אמר לו יהודה: "אש של שכם דולקת בלבי!"
- אמר לו יוסף: "אש של תמר כלתך היא – אני אכבנה".
- אמר לו יהודה: "עכשיו אצא ואצבע כל שוקים שבמצרים בדם!"
- אמר לו יוסף: "צַבָּעים הייתם מימיכם שצבעתם כתונת אחיכם בדם ואמרתם לאביכם: טרף טורף!"
                                    --------------------------------------------------
כיון שראה יוסף שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר יוסף בלבו: "מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים". אמר להם יוסף: לא כך אמרתם, שאחיו של זה מת? אני קניתיו, אקראנו ויבוא אצלכם." התחיל קורא: "יוסף בן יעקב, בא אצלי! יוסף בן יעקב בוא אצלי, ודבר עם אחיך שמכרוך!" והיו נושאין עיניהם לארבע פינות הבית. אמר להם יוסף: "למה אתם מביטים לכאן ולכאן? אני יוסף אחיכם!"
מיד פרחה נשמתם ולא היו יכולין לענות אותו. א"ר יוחנן: וי לנו מיום הדין! וי לנו מיום התוכחה! ומה יוסף כשאמר לאחיו: "אני יוסף אחיכם" פרחה נשמתן - כשעומד הקב"ה לדין, כדכתיב (מלאכי ג') "ומי מכלכל את יום בואו" - על אחת כמה וכמה. ומה זה נבהלו אחיו מפניו, כשיבוא הקב"ה לתבוע עלבון המצוה ופשעה של תורה - על אחת כמה וכמה.
עשה הקב"ה להם נס וחזרה נשמתם.*

1.

מה ראו חז"ל להפוך נאומו של יהודה (שאין יוסף מפסיקו כלל - בתורה) לדו-שיח בין יהודה ליוסף?

מה הרעיון המסומל בתשובותיו של יוסף?

(ושים לב: יוסף אומר, במדרש, דברים שלא יכול היה לדעתם כלל!)

2.

מה ראה רש"י להביא מכל דברי המדרש האלה דוקא את דבריו לפסוק י"ט ד"ה אדוני שאל ולפסוק ל"ב כי עבדך ערב?

3.

הסבר, מה ההבדל בין סגנון התורה ואופיה הספרותי לבין סגנון האגדה ואופיה - על פי דוגמא זו.

(ועיין גם גיליון שמות תש"י).

--------------------------------------------------------------------------

* הערה למורים ולמדריכים: עיינו בספר האגדה של ביאליק-רבניצקי א' פרק "יוסף התוודע אל אחיו", ששילב בדברי תנחומא אלה גם קטעי מדרש רבה וילקוט שמעוני וארגם למסכת סיפורית אחת. וטוב לקראו בפני תלמידים.

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר