פרשת וישב
שנת תשי"ב
יוסף ואחיו
בראשית פרק לז, פסוקים יח - לו
| 1. |
הסבר, במה מתחילה בפסוק י"ח פסקה חדשה בפרקנו! |
| 2. |
הסבר, כיצד משתנה הלך רוחם של האחים למן פסוק י"ח "ויתנכלו אותו להמיתו" ועד לפסוק ל' "הילד איננו וכו'"? |
| 3. |
למה נאמרו אחרי דברי יהודה (פסוקים כ"ו-כ"ז) המילים "וישמעו אחיו" ולא נאמרו מילים אלה גם אחרי הצעת ראובן (פסוק כ"א)? |
| 1. |
פסוק כ"א
"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן... וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ"
פסוק כ"ב
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם..."
למה חזר הכתוב בפסוק כ"ב על המילה "ויאמר", והלא גם בפסוק כ"א המדבר הוא ראובן?
(ועיין במדבר ט"ז ה'-ח' ורש"י שם ד"ה ויאמר משה אל קרח,
ועיין מלכים ב' ו' כ"ז ויאמר (המלך): אל יושיעך ה' מאין אושיעך...
מלכים ב' ו' כ"ח ויאמר לה המלך: מה לך?
ועיין עוד דוגמאות גיליון מטות-מסעי תש"י שאלה א'). |
| 2. |
פסוק כ"ב
"אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם"
למה לא אמר ראובן "אל תשפכו דמו" ואמר "אל תשפכו דם"? |
| 3. |
פסוק ל"ג
"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף"
| א. |
העתק פסוק זה בסימני פסוק. |
| ב. |
נתח פסוק זה, והסבר את הלך רוחו וזעזועו הנפשי של יעקב המוצא ביטויו בפסוק זה. | |
פסוק כ'
"... וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"
תנחומא ישן וישב מ"א:
אמר ר' יצחק: המקרא אומר לך דרשני: מי אמר "ונראה"? אלא הם אמרו: "לכו ונהרגהו" ורוח הקודש אומרת: "ונראה מה יהיו חלומותיו", הם אמרו "לכו ונהרגהו" והוא אמר: "והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומותי". ונראה של מי עומד – שלכם או שלי.
בראשית רבה פ"ד י"ד:
אמר הקב"ה: אתם אומרים "ונראה" ואני אומר "ונראה". עתה נראה דבר מי יקום – או שלי או שלכם.
רש"י:
ד"ה ונראה מה יהיו חלומותיו: א"ר יצחק מקרא זה אומר דרשני, רוח הקודש אומרת כן הם אומרים "ונהרגהו" והכתוב מסיים "ונראה מה יהיו חלומותיו" נראה דבר מי יקום או שלכם או שלי, ואי אפשר שיאמרו הם ונראה מה יהיו חלומותיו שמכיון שיהרגוהו בטלו חלומותיו.
רמב"ן:
ד"ה ונראה מה יהיו חלומותיו: מליצה דרך לעג, נראה אחרי מותו אם נשתחוה לו.
והנכון בעיני כי אמרו עתה נראה מה יהיו חלומותיו, כי אם יצילוהו מידינו מלוך ימלוך עלינו. אבל רבותינו אמרו (שם) רוח הקודש אומרת נראה מה יהיו חלומותיו, כלומר דבר מי יקום ממני ומהם.
(לדברי מדרש אלה עיין בספרו של פרופ' הינמן דרכי האגדה עמוד 130).
| 1. |
העתק פסוקנו בסימני פיסוק בהתאם לפירוש רש"י ובהתאם לפירוש הרמב"ן. |
| 2. |
למה ביכר רש"י כאן את גירסת התנחומא על גירסת הבראשית רבה? |
| 3. |
למה הלך רש"י כאן בעקבות המדרש ולא פירשו כפשוטו? |
| 4. |
למה ביכר הרמב"ן את פירושו השני ("והנכון בעיני") על פני פירושו הראשון? |
פסוק כ"ו
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ"
פסקתא רבתי פ"י כי תשא:
הם עומדים ומשליכין אותו לבור ואומרים: נאכל ונשתה ואחר כך אנו מעלים אותו והורגים אותו. אכלו ושתו ובאו לברך (בנוסח אחר: ישבו לפרוס על הפת ולברך ברכת המוציא), אמר להם יהודה: באים להרוג ומברכים להקב"ה?! – אין אנו אלא מנאצים! מהו "מה בצע כי נהרג את אחינו"? אמר להם יהודה: (תהלים י' י"ג) "בוצע ברך נאץ ה'" – אלא לכו ונמכרנו לישמעאלים.
רש"י:
ד"ה מה בצע: מה ממון, כתרגומו.
ראב"ע:
ד"ה מה בצע: מה תועלת, וקרוב לטעם "חפץ" וכן (תהלים י'): "מה בצע בדמי".
| 1. |
כיצד מפרש המדרש את מילת "בצע" בניגוד לרש"י – ראב"ע? |
| 2. |
מה הניעו לסטות מדרך הפשט? |
| 3. |
היכן מצינו רעיון זה של המדרש אף בדברי הנביאים? |