הפטרת קדושים כמנהג ספרד

פסוק א'

"וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ אֶת ה'..."

רש"י:

ד"ה לדרש את ה': על צרכיהם. "ואם אינו שומע לנו, גם אנו לא נענש על עברות שבידינו, שהרי כבר מכרנו ואין לו עלינו כלום; עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום? ומסוף הענין אתה למד...

      מקורו של רש"י כאן בדברי מדרש תנחומא ישן לפרשת נצבים:

אתה מוצא שביקשו לפרוק עול שבועתו בימי יחזקאל. מה כתיב שם? (יחזקאל פרק כ') "באו אנשים מזקני ישראל לדרש את ה'". אמרו לו: "בן אדם, כהן שקונה את העבד – מהו שיאכל בתרומה?" אמר להם: "יאכל!" אמרו לו: "אם חזר כהן ומכרו לישראל, לא יצא מרשותו?" אמר להם: "הן", אמרו לו: "אף אנו כבר יצאנו מרשותו של הקב"ה, נהיה כאומות העולם"...

ר' ישעיה הראשון מטראני, פסוק ג':

ד"ה אם אדרש לכם: מפני שבלב רע היו באים, כמו שמפורש לפנינו...   

פסוק ג'

"הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם"

פסוק ד'

"הֲתִשְׁפֹּט אֹתָם הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן אָדָם אֶת תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם הוֹדִיעֵם"

השוה:

פרק י"ד פסוק ג'

"הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם?"

פסוק ד'

"לָכֵן דַּבֵּר אוֹתָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ... אֲנִי ה' נַעֲנֵיתִי לוֹ"

רש"י, פרק י"ד פסוק ג':

ד"ה האדרש אדרש: התראה כי אני אדרש להם ואשיב על דבריהם;
הרבה תמיהות מתקיימות.

      והשוה רש"י, בראשית י"ז י"ז:

ד"ה הלבן: יש תמיהות שהן קיימות כמו (שמואל ' ב' כ"ז) "הנגלה נגליתי לבית אביך"... אף זו קיימת, וכך אמר בלבו : הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי!

אבן-כספי, פרק י"ד פסוק ג':

ד"ה האדרש אדרש להם: מטעם (ישעיה ס"ה א') "נדרשתי", שטעמו כמו – נמצאתי.
והנה הדרישה יותר נכבדת מן המענה, כמו ש"רצה" יותר נכבד מ"שעה" – רצונו לומר (בראשית ד') "וישע ה' אל הבל". לכן אמר ה' אל אלה, כי לא יהיה נדרש להם, אבל יהיה נענה...

פסוק ז'

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ"

רש"י:

ד"ה ואמר אליהם: אהרן ניבא להם נבואה זו קודם שנגלה הקב"ה על משה בסנה, וזהו שנאמר (שמואל א' ב') לעלי: "הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן..."

ר' יוסף אבן כספי, אדני כסף:

ד"ה ואומר אליהם: כמה אמרות יש בתורה ובמקרא שהם לנוכח דבר מה ואם איננו שם, כל שכן שזה כולו היה מצות האבות השלושה לבנים, ובפרט יעקב בעת מותו, כל שכן שקודם זה כתיב (בראשית ל"ה ב') אמרו אליהם: "הסירו את אלוהי הנכר אשר בקרבכם". וכל שכן שכתוב "ויאמר אלוקים יהי אור", ורבים כן לאין מספר, שהכוונה בם כמו (בראשית י"ז י"ז) "ויאמר בלבו".

"וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ..."

ר' יוסף אבן כספי:

ד"ה וימרו בי: לא אמר זה הנביא עתה כי קודם קום המלך החדש המרו ישראל ועבדו עבודה זרה, עד שבעבור זה נענשו, כי זה היה כנגד מה שכתוב בתורה או היה תוספת גמור. כי אין זה כמו (בראשית י"ח כ"א) "זעקת סדום ועמורה כי רבה" שכבר פירשנו כי שם כתב "זעקת" אך לא ידענו למה, עד שפירשו יחזקאל. (כוונתו לדבריו ליחזקאל ט"ז מ"ט ד"ה הנה זה היה עון סדום אחותך: בזה פירש הנביא הזה מה שכתוב בתורה "זעקת סדום ועמורה כי רבה" וכן (בראשית י"ג) "ואנשי סדום רעים וחטאים", וכדאי הוא לסמוך עליו; ודי בזה, עד נאמן, כי עיקרי ספרי הנביאים לעשות פירוש על כל מה שכתב בתורה וזה ענין יקר, אין כמוהו.)
ואולם אין מילה בתורה שתעיד על היות זה העינוי והעבדות על עוון קדום להם, חלילה, כי בכל זה כוונה אחרת, אין זה מקום ביאורה. ולכן הטעם בזה בלי ספק, כי ה' נתנם לעבדים ביד המלך החדש ועמו לסיבה ידועה אצלו יתברך, וגזר עליהם העינוי ארבע מאות שנה לבד. והם רבים מהם נטמעו עם המצרים ונשתמדו ועבדו אלוהיהם, אם בעבור שירחמו עליהם יותר, ואם על דרך הסכלות הגמור, ודי לנו במה שכתוב בתורה (שמות ו' ט') "ולא שמעו אל משה", כמו שאמר בזה (בפרקנו) "וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי", וה' כי ראה זה אמר להעמידם לנצח באותו העבדות ולכלותם בארץ מצרים, אבל זכר הזמן המוגבל לאבותם ולא עשה כן.

פסוק י"א

"וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי
וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם"

פסוק י"ב

"וְגַם אֶת שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם"