אופים של יוצאי מצרים

סוטה ל"ו ע"ב - ל"ז ע"א (וכן מכילתא בשלח ה'):

ר' מאיר אומר: בשעה שהיו ישראל עומדים על שפת הים היו שבטים מדיינים זה עם זה. זה אומר: "אני יורד תחילה לים", וזה אומר: "אני יורד תחילה לים". מתוך שהיו עומדין וצווחין קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה... לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפזיכן לגבורה (בעל אכסניא לשכינה. רש"י: שבית קדשי הקדשים בנוי בחלקו). שנאמר (דברים ל"ג י"ב) "ובין כתפיו שכן".
אמר לו ר' יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: "אין אני יורד תחילה לים" וזה אומר: "אין אני יורד תחילה לים". מתוך שהיו נוטלין עצה אלו ואלו, קפץ נחשון בן עמינדב (משבט יהודה) ושבטו אחריו לתוך גלי הים. לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל, שנאמר (תהלים קי"ד ב'): "היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו". אמר להם הקב"ה: מי שקידש שמי על הים, יבוא וימשול על ישראל.

תנחומא ישן בשלח (שמות ט"ו כ"ב):

"ויסע משה את ישראל מים סוף" - שהסיעם בעל כרחם, שלא בטובתם. כיצד? בשעה שיצאו ישראל ממצרים יצא פרעה לרדוף אחריהם בכל אותם האוכלוסין. מה עשה? כשרדף פרעה אחרי ישראל ברכב ופרשים עמד וקישט כל אותם הסוסים באבנים טובות ומרגליות. כשבאו לים וטיבעם הקב"ה, היו צפות כל אותן אבנים טובות ומרגליות והיו מושלכות על שפת הים. היו ישראל יורדים בכל יום ונוטלין מהם ולא היו מבקשים לזוז משם. כיון שראה משה כך... עמד והסיעם בעל כרחם.

מכילתא בשלח כ"ב:

"ויסע משה את ישראל מים סוף" ר' אליעזר אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכיון שאמר להם משה: "קומו סעו" לא אמרו: "האיך אנו יוצאין במדבר ואין לנו מחיה בדרך?!" אלא האמינו והלכו אחר משה. ועליהם מפורש בקבלה (=בנביאים, ירמיהו ב'): "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

רש"י, פרק ט"ו פסוק כ"ב:

ד"ה ויסע משה: הסיען בעל כרחם. שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים, שנאמר (שיר השירים א' י"א) "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף", לפיכך הוצרך להסיען בעל כרחם.

ראב"ע, פרק י"ד פסוק י"ג:

ד"ה התיצבו וראו: ...יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה: כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט, לולי תפילת משה היה חולש את ישראל. וה' לבדו שהוא עושה גדולות (איוב ה' ט') ולו נתכנו עלילות (שמואל א' ב' ג') סיבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה, כאשר הזכרתי בדברי משה בפרשת ואלה שמות.