פרשת ויחי
שנת תשי"א
צוואת יעקב
בראשית פרק מז, כח - פרק מח, א
השוה את צוואת יעקב ליוסף מ"ז כ"ט-ל' למסירת דברי הצוואה באזני פרעה נ' ה'.
צוואת יעקב -
פרק מ"ז פסוקים כ"ט-ל'
"אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" |
מסירת הדברים לפרעה -
פרק נ' פסוק ה'
"- - אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר - - - - הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי" |
|
הסבר את סיבת השינויים (חיסורים, הוספות) אחד לאחד. |
פסוק כ"ט
"וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת"
רש"י:
ד"ה חסד ואמת: חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול.
ועל דבריו אלה מקשה הבאור (ר' שלמה דובנא):
אך לא ידעתי איך יפרש "אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני" דאליעזר עבד אברהם (בראשית כ"ד מ"ט).
| 1. |
הסבר דברי רש"י, וישב את קושית הרש"ד. |
| 2. |
הסבר לפי דברי רש"י אלה גם, למה אמרה רחב (יהושע ב' י"ב)
"כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד",
ואמרו המרגלים (ב' י"ד)
"וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת" |
פרק מ"ז
פסוק ל'
"וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"
פסוק ל"א
"וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי"
מלבי"ם:
טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצוות כיבוד אב, שכזה יהיה המעשה יותר שלם, משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד השבועה ולא תתיחס העשיה אלי שעשיתיה מרצון נפשי.
| 1. |
מה הפליאה בפסוקים שרצה לתקן?
(השוה בראשית כ"ד ב'-ג'; ט') |
| 2. |
הסבר למה לא הסתפק יעקב בהבטחת יוסף "אנכי אעשה כדברך", ודרש ממנו שבועה?
העזר בתשובתך בדברי רמב"ן וספורנו להלן:
רמב"ן, פרק מ"ז פסוק ל"א:
ד"ה השבעה לי וישבע לו: לא היה יעקב חושד בבנו הצדיק האהוב לו שימרה על מצוות אביו ועל הדבר אשר הבטיחו ואמר אנכי אעשה כדבריך, אבל עשה כן לחזק הענין בעיני פרעה, אולי לא יתן לו רשות להפרד ממנו ויאמר לו שלח את אחיך ואת עבדיך ויעלוהו שם, או שיחפוץ פרעה שיקבר הנביא בארצו לכבוד להם ולזכות, ולכן השביעו, כי לא יהיה נכון להעבירו על שבועתו, וגם יוסף יצטרך יותר להשתדל בענין מפני השבועה, וכן היה הדבר כמו שאמר (להלן נ' ו') עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.
פרק מ"ט פסוק כ"א:
ד"ה קברו אותי אל אבותי: ... ואמר רבי אברהם כי טעם קברו אותי אל אבותי שילכו עם יוסף, ולא היה יעקב צריך לכך, אבל ציוה לכולם עתה שיקברו אותו אל המערה כאשר השביע ליוסף, כי פחד אולי לא יתן פרעה רשות ליוסף לצאת מן הארץ שלא יתעכב בארצו. והלא תראה שהוצרך יוסף לחלות פני בית פרעה שיבקשו עליו מפרעה שילך, והוא ענה: כאשר השביעך, כי בעבור השבועה יתרצה בזה.
ספורנו, פרק מ"ז פסוק ל"א:
ד"ה השבעה לי: למען יהיה לך פתחון פה נגדם אם ירצו למחות. |
פרק מ"ז פסוק ל'
"אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"
בראשית רבה צ"ו בכת"י:
אמר ר' יצחק: העבד עשה כעבדותו ובן חורין עשה כחירותו. העבד עשה כעבדותו שנאמר (בראשית כ"ד ט'): "וישם העבד את ידו"; ובן חורין עשה כחירותו: "ויאמר: אנכי אעשה כדברך".
|
הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש הזה. |
פרק מ"ח פסוק א'
"וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה"
פסיקתא רבתי:
הרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו, ולא נכנס אצלו בכל שעה?! שאלולי שבאו אחרים ואמרו לו: אבא חולה, לא היה יודע? אלא להודיעך צדקו, שלא רצה להתיחד עם אביו, שלא יאמר לו: האיך עשו בך אחיך? – ומקללם... לפיכך לא היה הולך אצל אביו כל שעה.
| 1. |
היש למצוא סמך בפרשתנו לכך שלא היה יודע יעקב עד מותו מה עשו השבטים ליוסף? |
| 2. |
מהי הקושיה הגדולה שמתקשים בה רבים מן המפרשים על התנהגות יוסף, שאפשר לתרצה בהסתייע על מדרש זה? |