נאום יהודה

הערה: גיליון זה הוא המשך גיליון ויגש תש"י, שעסק אף הוא כולו בנאום יהודה.

עיין ביחוד שאלות א1, א2, שם.

שים לב: נאומו של יהודה מתחלק לשלושה חלקים:

1. סיפור מה שהיה עד עכשיו       י"ח – כ"ט

2. תיאור העלול להיות מעכשיו      ל' – ל"ב

3. הצעה ובקשה                       ל"ג – ל"ד

פסוק י"ח

"כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"

אברבנאל, מקשה:

מה צורך במאמר הזה "כי כמוך כפרעה"? והמפרשים כתבו שמילת "כי" תשמש בלשון "אף על פי" כמו (שמות ל"ד ט') "כי עם קשה עורף הוא"; (תהלים מ"א) "רפאה נפשי כי חטאתי לך". והשימוש הזה אינו אמיתי, כי תמיד מילת "כי" תבוא לנתינת טעם, והראיות שהביאו על זה המה עדים בדבר, שכולם נתינת טעם, כפי הפירוש האמיתי בהם.

להבנת דבריו עיין בדברי ראב"ע, במקומות הבאים:

שמות י"ג י"ז:

 ד"ה כי קרוב: אמר ר' משה, אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו, לפי דעתי, כי עם קשה עורף הוא (שמות ל"ד ט'), רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'), כי רכב ברזל לו (יהושע י"ז י"ח)...

שמות ל"ד ט':

ד"ה כי עם קשה ערף: על דעת רבי מרינוס, אף על פי שעם קשה עורף הוא. וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה') - אף על פי שחטאתי לך.
ולפי דעתי, רפאני, כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החליתני. וככה זה, אני מודה כי עם קשה עורף הוא ואתה תסלח.

(ועיין גיליון נצבים וילך תש"ט ב1).

פסוק ל"ב

"וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים"

בן אמוזג:

מליצה זו יקרה עד מאד, להיותה מורה באצבע דבר שאינו מפורש בתורה, והוא: אין העונש זולת העוון, רק העוון הוא בעצמו העונש לפני המשפט האלוקי – ובמקום תשלום השכר והעונש.
וזהו שאמר "וחטאתי לאבי כל הימים", ובזה יש כדי בזיון וקצף.