פרשת ויגש
שנת תשי"א
נאום יהודה
בראשית פרק מד, פסוקים יח - לד
שים לב: נאומו של יהודה מתחלק לשלושה חלקים:
1. סיפור מה שהיה עד עכשיו י"ח – כ"ט
2. תיאור העלול להיות מעכשיו ל' – ל"ב
3. הצעה ובקשה ל"ג – ל"ד
| 1. |
הסבר, למה חוזר יהודה ומספר באזני יוסף את כל השיחה שהתנהלה ביניהם בביקור הקודם – ובדיבור ישיר דווקא – והלא הדברים צריכים להיות ידועים ליוסף, ומה טעם חזר עליהם? |
| 2. |
למה השמיט יהודה מסיפורו את העובדה שהאשימם יוסף בריגול ואת מאסר שמעון?
אברבנאל, מתרץ:
והנה לא הזכיר לו תואנת המרגלים, כדי שלא יפתח פה לשטן ולא ישוב לדבר בו עוד.
נסה לענות לשאלתנו בתשובה אחרת! |
| 3. |
למה לא סיים יהודה את נאומו בפסוק ל"ג, המכיל את הצעתו ובקשתו, ומה ראה להוסיף עוד את פסוק ל"ד, ולסיים בו? |
פסוק י"ח
"כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"
אברבנאל, מקשה:
מה צורך במאמר הזה "כי כמוך כפרעה"? והמפרשים כתבו שמילת "כי" תשמש בלשון "אף על פי" כמו (שמות ל"ד ט') "כי עם קשה עורף הוא"; (תהלים מ"א) "רפאה נפשי כי חטאתי לך". והשימוש הזה אינו אמיתי, כי תמיד מילת "כי" תבוא לנתינת טעם, והראיות שהביאו על זה המה עדים בדבר, שכולם נתינת טעם, כפי הפירוש האמיתי בהם.
להבנת דבריו עיין בדברי ראב"ע, במקומות הבאים:
שמות י"ג י"ז:
ד"ה כי קרוב: אמר ר' משה, אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו, לפי דעתי, כי עם קשה עורף הוא (שמות ל"ד ט'), רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'), כי רכב ברזל לו (יהושע י"ז י"ח)...
שמות ל"ד ט':
ד"ה כי עם קשה ערף: על דעת רבי מרינוס, אף על פי שעם קשה עורף הוא. וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה') - אף על פי שחטאתי לך.
ולפי דעתי, רפאני, כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החליתני. וככה זה, אני מודה כי עם קשה עורף הוא ואתה תסלח.
(ועיין גיליון נצבים וילך תש"ט ב1).
| 1. |
הסבר מהי המחלוקת בין אברבנאל לראב"ע בפירוש המילה "כי", ובהבנת שני הפסוקים בשמות ובתהלים המובאים לראיה ע"י שני הצדדים. |
| 2. |
ישב את פסוקנו בפרשך את ה"כי" כנתינת טעם! |
1) פסוק י"ח
ד"ה דבר באזני אדני: יכנסו דברי באזניך. |
| ב. |
מפרשי רש"י מקשין: ולמה לא פירשו כמשמעו, שירצה לדבר עמו בלאט? –
תרץ דברי רש"י מלשון הכתוב! | |
2) פסוק י"ח
ד"ה ואל יחר אפך: מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות. |
|
והלא לכאורה אינו מדבר עמו אלא תחנונים? הסבר לפי פשוטו של מקרא ש"דיבר אליו קשות". | |
3) פסוק י"ט
ד"ה אדוני שאל את עבדיו: (ב"ר) מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה? בתך היינו מבקשים? או אחותנו אתה מבקש? ואף על פי כן: ונאמר אל אדוני, לא כיחדנו ממך דבר. |
|
4) פסוק כ'
ד"ה לבדו מאמו: מאותה האם אין לו עוד אח. |
| א. |
מה קשה לו? |
| ב. |
הרא"ם, מקשה:
ולמה לא אמר: לאותה הָאֵם אין עוד בן, כמאמר הכתוב: "לבדו לאמו", ולמה שנה הלשון "מאותה אם"?
ענה לשאלתו! | |
פסוק ל"ב
"וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים"
בן אמוזג:
מליצה זו יקרה עד מאד, להיותה מורה באצבע דבר שאינו מפורש בתורה, והוא: אין העונש זולת העוון, רק העוון הוא בעצמו העונש לפני המשפט האלוקי – ובמקום תשלום השכר והעונש.
וזהו שאמר "וחטאתי לאבי כל הימים", ובזה יש כדי בזיון וקצף.
| 1. |
הסבר מה תמוה לו בפסוקנו, וכיצד הוא מישבו. |
| 2. |
הבא ראיות מפסוקי התורה שבהם נרמז רעיון זה. |
| 3. |
הידוע לך מאמר חז"ל שבו מנוסח רעיון זה בקיצור? |