פרשת תולדות
שנת תשי"א
בריחת יעקב מעשו
בראשית פרק כז, מב - פרק כח, ט
השוה את ברכת יצחק את יעקב בראשונה בחשבו שהוא עשו (כ"ז, כ"ח-כ"ט) לברכת יצחק את יעקב בשניה, בידעו שהוא יעקב (כ"ח ג'-ד').
| 1. |
מה ההבדל העקרוני בין שתי הברכות?
ועיין ספורנו, פרק כ"ח פסוק ד':
ד"ה ויתן לך את ברכת אברהם: כאמרו והיה ברכה, וזה בלמדו דעת את העם, ובזה תהיה ברכת האל יתברך.
ד"ה לך ולזרעך אתך לרשתך: כי כשיהיה גם הזרע מורה צדק יהיה ראוי לירש ויהיה בזה קדוש ה' לא הפכו, כענין ישראל אשר בך אתפאר כי בזה ישמח ה' במעשיו. |
פרק כ"ז פסוק מ"ה
"לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"
רש"י:
ד"ה גם שניכם: אם יקום עליך ואתה תהרגנו - יעמדו בניו ויהרגוך, ורוח הקודש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו, כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה י"ג א').
רשב"ם:
ד"ה גם שניכם: אם יהרוג אותך, גם הוא יהרג על-ידי גואלי הדם.
חזקוני:
אביך ואתה, שהרי עשו אמר "יקרבו ימי אבל אבי...", נמצא שיצחק מת, עשו יהרוג את יעקב, ואז אהיה שכולה משניהם ביום אחד, מבעלי ומבני.
בן אמוזג, "אם למקרא":
אמרה: איזה מכם שיהרג, אהיה שכולה יום אחד, כי ההרוג איננו וההורג את אחיו שנוא בעיני כזר ואויב וכאילו איננו, ועל ידי כן אשכל שניהם.
|
הסבר מהי מעלתו ומהי חולשתו של כל אחד מארבעת הפירושים, ואיזה נראה לך. |
פרק כ"ז פסוק מ"א
"יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי"
ויקרא רבה כ"ז:
אמר רבי לוי: אוי להם לרשעים שהם מתעסקים בעצות על ישראל וכל אחד ואחד אומר: עצתי יפה מעצתך.
עשו אמר: שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה? אני איני עושה כן, אלא (בראשית כ"ז) "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".
פרעה אמר: שוטה היה עשו שאמר: "יקרבו ימי אבל אבי", ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו? אני איני עושה כן, אלא עד דאינון דקיקין תחות כרסיה דאמהון (=קטנים תחת כסא המשבר של אמם), אנא מחנק יתון, שנאמר (שמות א'): "וראיתם על האבנים... כל הבן הילוד היאורה השליכוהו...".
המן אמר: שוטה היה פרעה שאמר: "כל הבן הילוד..." ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות מהם? אני איני עושה כן אלא "להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן...".
ואף גוג ומגוג לעתיד לבוא עתיד לומר כן: שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים? אני איני עושה כן, אלא מתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם ואח"כ להם! הדא הוא דכתיב (תהלים ב') "יתיצבו מלכי ארץ... על ה'" אמר לו הקב"ה: רשע! לי באת להזדווג?! חייך שאני עושה עמך מלחמה. הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ב) "ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה" וכתיב (זכריה י"ד) "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם", מה כתיב תמן? "והיה ה' למלך על כל הארץ".
רש"י:
ד"ה יקרבו ימי אבל אבי: כמשמעו, שלא אצער את אבא. ומדרש אגדה לכמה פנים יש.
חזקוני:
ולא יוליד עוד בן שינקום את יעקב אחי.
| 1. |
מה בין המדרש לבין רש"י בהבנת פסוקנו? |
| 2. |
מדוע לא הלך רש"י כאן בעקבות המדרש (כשם שעשה חזקוני)? |
| 3. |
מה בין עשו, פרעה והמן מצד אחד, לבין גוג ומגוג מצד שני במלחמתם בישראל? |
1) פרק כ"ז פסוק מ"ה
ד"ה גם שניכם: אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך, ורוח הקודש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו, כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה י"ג א'). |
|
מה קשה לו? | |
2) פרק כ"ח פסוק ז'
ד"ה וישמע יעקב: מחובר לענין של מעלה: וירא עשו כי ברך יצחק... וכי שלח אותו פדנה ארם, וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות כנען - והלך גם הוא אל ישמעאל. |
| א. |
מה מצריכו לפרש שפסוק ז' מחובר לפסוק ו'? |
| ב. |
מה מצריכו לומר במקום "וילך" דפסוק ט' "והלך"? | |
3) פרק כ"ח פסוק ט'
ד"ה אחות נביות: ממשמע שנאמר (לעיל כ"ה י"ג) בת ישמעאל - איני יודע שהיא אחות נביות? אלא, למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה. |
| א. |
מאיזה פסוק בפרשתנו למדו שהשיאה אחיה? |
| ב. |
מאיזה פסוק בפרשת חיי שרה למדו שמת אביה אחרי שיעדה לישמעאל וטרם נישאה לו? | |
השווה:
פרק כ"ח פסוק ה'
"וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב"
פרק כ"ח פסוק ו'
"... וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם"
|
התוכל להסביר למה בא הפועל "שלח" בפסוק ה' בקל ואילו בפסוק ו' בפיעֵל, והלא כל "שליחות של שלוחים" בבנין קל היא נאמרת?
וכן רש"י, בראשית ח' ח':
ד"ה וישלח: אין זה לשון שליחות אלא לשון שילוח, שלחה ללכת לדרכה, ובזו יראה אם קלו המים, שאם תמצא מנוח לא תשוב אליו.
(וכן גיליון חקת תש"ג שאלה ב', גיליון וירא תש"י שאלה ב1). |