ישמעאל

במה שונה התנהגות שרה בפרקנו מהתנהגותה שם, ומהי סיבת השוני?

למה נמצא בפרקנו שהסכים הקב"ה עמה (פסוק י"ב), ולא מצאנו הסכמה כזאת בפרק ט"ז?

ראה גם דברי רמב"ן, פרק ט"ז פסוק ו':

ד"ה ותענה שרי ותברח מפניה: חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי.

במה שונה התנהגות אברהם בפרקנו מהתנהגותו שם, ומהי סיבת השוני?

בכינויים שונים מכנה הכתוב את ישמעאל בפרקנו:

פסוק ט'

" וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית...."

פסוק י"א

"וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ"

פסוק י"ד

"...וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד"

פסוק ט"ו

"...וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם"

פסוק י"ז

"...וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר"

פסוק כ'

"...וַיְהִי אֱ-לֹהִים אֶת הַנַּעַר"

הסבר, מהי סיבת השוני בכינויים בכל המקומות הנ"ל?

והשוה לשאלה זו גם גיליון וישב תש"י שאלה ג'.

והשוה לשאלה זו גם גיליון וירא תש"ט שאלה ג'.

והשוה לשאלה זו גם גיליון מקץ תש"ו שאלה ב'.

והשוה לשאלה זו גם גיליון תזריע מצורע תש"ט שאלה ה1.

פסוקים י'-י"א

"גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה"

למה לא קראה שרה לו בשמו "ישמעאל" אלא קראה לו "בן האמה" בלבד?

ועיין שמואל א' כ' ל':

"כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי"

שמואל א' כ"ב ז':

"גַּם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים"

שמואל א' כ"ב ח':

"בִּכְרָת בְּנִי עִם בֶּן יִשַׁי..."

ישעיה ז' ד':

"מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים... וּבֶן רְמַלְיָהוּ"

ישעיה ז' ט':

"...וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ"

מה קשה לו, ומה תיקן בפירושו?

ועיין שמות כ"ב כ"ב:

"כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ"

 מהו הקושי בפסוק ההוא שאפשר לתרצו בדרך פירושו של אברבנאל כאן?