פסוק א'
"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"
תנחומא ישן כ"ו:
כתיב בנח (ו' ט') "את האלוהים התהלך נח" וכתיב באברהם "התהלך לפני". מי שהוא קורא סובר שהיה נח גדול מאברהם, ואינו כן.
ר' יוחנן וריש לקיש: ר' יוחנן אמר: משל למה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן, הקטן היה אוחז בו כדי שלא יפול, והגדול היה הולך לפניו. כך כתיב בנח: "את האלוהים התהלך נח", שלא ישתקע בדור המבול, אבל אברהם שהיה יחידו של עולם והיה צדיק – אמר לו הקב"ה: "התהלך לפני והיה תמים".
אמר ריש לקיש: משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אוהב והיה משוקע בטיט ואחז בידו והעלה אותו מן הטיט. כך נח היה משוקע בטיט, ראהו הקב"ה, נתן לו יד והעלהו מן הטיט. ואברהם למה היה דומה? למלך שהיה מהלך בחשכה, בא אוהבו וראה אותו והאיר לו (האוהב למלך). אמר לו המלך: "עד שאתה מאיר לי – בוא והלך לפני". כך בימי אברהם היו כל העולם רשעים והוא צדיק, אמר לו הקב"ה: עד שאתה מאיר במזרח, בוא והתהלך לפני.
ובבראשית רבה ל':
...עד שאתה מאיר לי ממספוטמיא ומחברותיה, בוא והאר לפני בארץ ישראל.
| 1. |
מה בין ר' יוחנן לריש לקיש בהסבר ההבדל שבין דרגת נח לדרגת אברהם? |
| 2. |
מדוע צריך הקורא להיות סבור "שנח גדול מאברהם"? |
| 3. |
הסבר, למה השתמש ריש לקיש בדברו על נח במשל הטיט ובדברו על אברהם במשל החשכה? |
פסוק א'
"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי"
תנחומא ישן כ"ו:
...וכתיב באבות העולם (בראשית מ"ח מ"ו): "האלוהים אשר התהלכו אבותי לפניו". אמר ר' יוחנן: למה היו אבות העולם דומין לפני הקב"ה? לרועה שהוא מהלך וצאנו מהלכת לפניו.
אמר ריש לקיש: עד עכשיו הצאן היו צריכים לרועה? אלא למה האבות דומין לפני הקב"ה? לנשיא שהוא מהלך וזקניו מהלכין לפניו והזקנים מודיעין כבודו של נשיא. כך היו אבות העולם הולכין לפניו... הוי: "התהלך לפני והיה תמים".
תרגום אונקלוס:
פלח קדמי.
רש"י:
ד"ה התהלך לפני: כתרגומו, פלח קדמי, הדבק בעבודתי.
| 1. |
מה בין ר' יוחנן לריש לקיש בפירוש המושג "הולך לפני ה'"? |
| 2. |
מדוע לא הלך רש"י בדרך המדרש אלא נקט בדרכו של אונקלוס? |
פסוק ה'
"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם"
רד"ק:
אחר שאמר "והיה שמך אברהם" לא כתב משה אלא אברהם. ואמרו חז"ל (ברכות י"ג): "כל האומר לאברהם – אברם עובר בלאו, שנאמר "ולא יקרא עוד", ועובר בעשה, שנאמר "והיה שמך אברהם".
| 1. |
מקשים: ולמה קראו לו אנשי כנסת הגדולה "אברם" (נחמיה ט' ז')?
תרץ קושייתם! |
| 2. |
אברבנאל מקשה:
והלא גם ביעקב נאמר (ל"ה ט'): "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך", ולמה נקרא בתורה לאחר מזה יעקב? |
פסוק ה'
"אַב הֲמוֹן גּוֹיִם"
ירושלמי ביכורים פ"א ה"ד:
אלו מביאים ולא קורין (=מביאים בכורים לביהמ"ק ולא קוראים "ארמי אובד אבי וכו'" [דברים כ"ו ה'-י"א]): הגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" (דברים כ"ו ג').
תני בשם ר' יהודה: גר עצמו מביא וקורא. מה טעם: "כי אב המון גויים נתתיך" – לשעבר היית אב לארם, מכאן ואילך אתה אב לכל הגויים.
רמב"ם, ביכורים ד' הלכה ג':
הגר מביא וקורא שנאמר באברהם "אב המון גויים נתתיך", הרי הוא אב כל הגויים כולם שנכנסים תחת כנפי השכינה.
ועיין גיליונות כי תבוא תש"ז ג', תש"ח א'.
רד"ק:
כי לא תהיה אב לגוי אחד אלא להמון גויים, שהרי יצאו ממנו יצחק וישמעאל ובני קטורה וכל אחד מהם יהיה לגוי גדול.
| 1. |
מה בין דברי הגמרא לבין דברי רד"ק בפירוש המושג "אב המון גויים"? |
| 2. |
התוכל להביא סעד לפירוש הכלול בדברי הגמרא (והרמב"ם) מלשון הפסוק?
והשוה בראשית ט' י"ח:
"וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן"
בראשית י' כ"א:
"אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר" |