רדיפת פרעה אחר ישראל

הערה: לשאלת "וחיזקתי את לב פרעה" (ד') "ויחזק ה' את לב פרעה" (ח') עיין החומר המפורט בגיליונות וארא תש"ב, וארא תש"ד.

פסוק ג'

"נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר"

מלבי"ם:

... על ידי שיראה שחזרו לצד מצרים וחנו במקום סכנה לפני מגדל עוז ומקום צר, אם כן נבוכים הם בארץ ואינם יודעים הדרך והמקום, וממה שחזרו מן המדבר שהלכו לשם בחיפזון יומם ולילה יוכיח, כי בעל צפון סגר עליהם את המדבר ולא הניחם לצאת.

ועיין רש"י, פסוק ב':

ד"ה לפני בעל צפון: הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותן, שיאמרו קשה יראתן, ועליו פירש איוב (איוב י"ב) "משגיא לגוים ויאבדם".

פסוקים י'-י"ב

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר"

רמב"ן:

ד"ה וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ויאמרו אל משה המבלי: איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כיתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כולם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. ועל זאת כתוב "וימרו על ים בים סוף" (תהלים ק"ו ז'), ולכך יחזיר הכתוב "בני ישראל" פעם אחרת.

פסוק י'

"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'"

רש"י:

ד"ה ויצעקו: תפשו אומנות אבותם, באברהם הוא אומר (בראשית י"ט) "אל המקום אשר עמד שם", ביצחק (שם כ"ד) "לשוח בשדה", ביעקב (שם כ"ח) "ויפגע במקום".

רמב"ן:

ד"ה וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ויאמרו אל משה המבלי: איננו נראה כי בני אדם הצועקים אל ה' להושיעם יבעטו בישועה אשר עשה להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם. אבל הנכון שנפרש כי היו כיתות, והכתוב יספר כל מה שעשו כולם. אמר כי הכת האחת צועקת אל ה', והאחת מכחשת בנביאו ואינה מודה בישועה הנעשית להם, ויאמרו כי טוב להם שלא הצילם.

אברבנאל, (אחרי הביאו את דברי הרמב"ן הנ"ל):

וזה פירוש בלתי מתיישב, כי הוא מחלק המחובר, לפי שהכתוב אומר "ויצעקו בני ישראל אל ה' ויאמרו אל משה..." מורה, שהצועקים הם עצמם אמרו זה אל משה, ואיך יפרידם הרב (הרמב"ן) לשתי כיתות... אבל אמיתת העניין הוא, שאמרוֹ "ויצעקו בני ישראל אל ה'" אינו עניין תפילה, כי אם עניין תרעומת ותלונה ולשון "ויצעקו אל פרעה לאמור למה תעשה כה לעבדיך" (שמות ה' ט"ו) וכן "ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים" (נחמיה ה'), רוצה לומר שהיו מתרעמים עליהם בקול גדול וצעקה.

פסוק י"ב

"הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ..."

רש"י:

ד"ה אשר דיברנו: והיכן דיברו? - ירא ה' עליכם וישפוט.

ראב"ע:

ד"ה הלא זה הדבר: איננו מפורש. רק ידענו כי כן היה. כי איך יאמרו לו בפניו דבר שלא היה. ודבר הזה הוא בכלל "ולא שמעו אל משה".

רמב"ן, (בתוך פסוק י"א):

... והנה לא אמרו "לקחתנו למות במלחמה", אבל "לקחתנו למות במדבר", וממותנו במדבר, כי טרם יראו מלחמה, לא היו חפצים לצאת אל המדבר פן ימותו שם ברעב ובצמא. וייתכן שאמרו לו כן בצאתם ועודם בארץ מצרים, כאשר הסב אותם אלהים דרך המדבר ים סוף. או שאמרו לו מתחילה אנה נצא, אם דרך פלשתים - יילחמו בנו, ואם דרך המדבר - טוב לנו לעבוד את מצרים ממותנו במדבר...

והשווה:שמות ל"ב כ"ז, רש"י:

ד"ה כה אמר: והיכן אמר (שמות כב) "זובח לאלהים יחרם". כך שנויה במכילתא.

רמב"ן:

וטעם "כה אמר" איננו מצות ה' אלהי ישראל - איננו ממצות "זובח לאלהים יחרם" (לעיל כ"ב י"ט), כי אין אלו חייבין מיתה מן הדין, אבל היא מצוה שנאמרה למשה מפי הגבורה, ולא כתבהּ, כי כאשר ניחם השם הנכבד על הרעה ציוה אותו: כיון שאין אתה רוצה שאכלה אותם, תהרוג אתה את עובדיו בסייף, כדרך "קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישוב חרון אף ה' מישראל" (במדבר כ"ה ד'). והנה זאת המצוה כמצוות "זה הדבר אשר ציוה ה' מלא העומר ממנו" (לעיל ט"ז ל"ב), וכבר הזכרתי (לעיל י' ב', י"א א') כיוצא בהם.

ויקרא י' ג',רש"י:

ד"ה הוא אשר דיבר ה': היכן דיבר? - "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" (שמות כ"ט מ"ג)...