פרשת חיי שרה
שנת תש"ו
לקיחת רבקה לאשה ליצחק
בראשית פרק כד, פסוקים מח - סז
בייחוד ללומדים בחוגים בארגוני נוער, ובחברות נוער.
השווה את השינויים – גם את הדקים שבהם – שבין דברי הכתוב א'-כ"ז ובין סיפור המעשה בפי העבד ל"ד-מ"ה, ובאר נימוקיהם. לצורך זה מוטב שתכינו מראש העתק שני הסיפורים באופן מקביל בשני טורים, בזה:
|
הכתוב |
עבד אברהם |
1) |
פסוק א'
"בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" |
פסוק ל"ה
"בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב" |
2) |
פסוק ג'
"מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" |
פסוק ל"ז
"... יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ" |
3) |
פסוק ד'
"כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי..." |
פסוק ל"ח
"אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי" |
4) |
פסוק ד'
"וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק" |
פסוק ל"ח
"וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" |
5) |
פסוק ה'
"אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי" |
פסוק ל"ט
"אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" |
6) |
פסוק ה'
"הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ" |
_____
|
7) |
פסוק ו'
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב " |
______
|
8) |
פסוק ז'
"ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי" |
פסוק מ'
"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו" |
וכן הלאה עד סוף פסוק מ"ח.
|
מה הכיוון הכללי שבכל השינויים בסיפורו של העבד? (העזרו במלבי"ם!) |
1) פסוק מ"ט
ד"ה על ימין: מבנות ישמעאל.
ד"ה על שמאל: מבנות לוט שהיה יושב לשמאלו של אברהם. |
|
מה קשה ולמה לא פירשו כרגיל, לאיזה מקום שהוא?
(והשווה העמק דבר:
מחפש עצות לדבר, וימין ושמאל הוא כינוי לאופנים שונים, בדרך הישר או בדרך עקלתון). | |
2) פסוק נ'
ד"ה ויען לבן ובתואל: רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו. |
| ב. |
יש מקשין:
והלא גם בבני יעקב כתיב (ל"ד י"ג): "ויענו בני יעקב את שכם?!"
תרץ את קושייתם! | |
3) פסוק נ'
ד"ה לא נוכל דבר: למאן בדבר הזה, לא על ידי תשובת דבר רע ולא על ידי תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה' יצא הדבר, לפי דבריך שזימנה לך. |
| א. |
מה קשה לו? |
| ב. |
במה הוא שונה מן הפירוש הרגיל ומה המריצו לפרש כך? | |
4) פסוק נ"ב
ד"ה וישתחו ארצה: מכאן שמודים על בשורה טובה. |
|
בעל דברי דוד, מקשה:
קשה, למה לא פירש רש"י כן על מה שאמר לעיל (כ"ו) ויקוד האיש וישתחו לה'?
ענה על קושייתו! | |
5) נ"ה
ד"ה ימים: שנה, כמו (ויקרא כ"ה כ"ט) ימים תהיה גאולתו, שכך נותנין לבתולה זמן שנים עשר חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים. |
| ב. |
למה הביא ראייתו מויקרא ולא הביאה מקרוב, מבראשית מ' י"ד?
בראשית מ' י"ד:
ד"ה ימים: י"ב חודש.
| |
6) פסוק נ"ח
ד"ה ותאמר אלך: מעצמי, ואף אם אינכם רוצים. |
| א. |
מה קשה לו? |
| ב. |
על דברי רש"י, מקשה דברי דוד:
קשה, מאין ידעה שאין רצונם שתלך, שהוצרכה לומר כן? ומתרץ: דקדקה בלשונם והבינה דלאו בדרך שאלה של ספק אמרו זה אלא דרך קושיה של תמיהה.
הסבר את המילים המסומנות בקו! |
| ג. |
הסבר מניין דקדקה מלשון הכתוב, שאין זו שאלת ספק? |
| ד. |
האין סתירה לדבריו משמות ב' ז':
"וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת"? | |
7) פסוק ס'
ד"ה את היי לאלפי: את וזרעך תקבלו אותה ברכה שנאמר לאברהם בהר המוריה (לעיל כ"ב י"ז) "הרבה ארבה את זרעך" וגו'. יהי רצון שיהא אותו הזרע ממך ולא מאשה אחרת. |
|
פסוק נ"א
"אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"
ראב"ע:
ד"ה דבר ה': גזר, וכן בדבר ה' שמים נעשו (תהלים ל"ג ה') או הוכיח בחלום.
ספורנו:
ד"ה כאשר דבר ה': שגזר בת פלוני לפלוני, שהרי נתן אות על רצונו בזה.
רמב"ן, ויקרא י' ג':
ור' אברהם גם כן אמר "הוא אשר דבר ה' לאמר" - כבר אמר לי ה' שיראה קדושתו בקרובים אליו, כטעם, "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה" (עמוס ג' ב'). וכאשר אראה בם קדושתי זו, אז אהיה נכבד על פני כל העם וייראו ממני. ואם כן, הוא דיבור לא נכתב, כי ה' הודיעו דרכיו שכך המדה הזאת לפניו. ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה, כי דבר ה', גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדיבור ייאמר בכל אלה, "דברתי אני עם לבי" (קהלת א' ט"ז) - חשבתי מחשבה זו. "וזה הדבר אשר מל יהושע" (יהושע ה' ד') - זה הענין, "על דבר הכסף" (בראשית מ"ג י"ח). וכן "ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'" (שם כ"ד נ"א) - גזר, וכמוהו, "באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון" (מלכים א' ט"ז ל"ד).
הכתב והקבלה:
שבעל המסיבות יתברך בהשגחתו העליונה... יביא גם זיווג זה אל התכלית הנרצה. ועל ההנהגה העליונה אמר כאן "כאשר דבר ה'" (וויע ער געלייטעס) ולשון דיבור ישמש גם על ההנהגה כמו (תהלים מ"ז) "ידבר עמים תחתינו", וכמו שכתוב בפנחס (במדבר כ"ו ג'): "וידבר... אותם".
(להבנת דבריו עיין רש"י, דברים פרק ל"א פסוק ז':
ד"ה אתה תבוא: ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן. אבל הקב"ה אמר ליהושע "כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם" - תביא על כרחם. הכל תלוי בך. טול מקל, והך על קדקדן. דבָּר אחד לדור ולא שני דַבָּרים לדור).
שד"ל:
כמו שהאל גילה רצונו על ידי המאורע.
ועיין גיליון שמיני תש"ג שאלה ב ודברי בעל עקדת יצחק המובאים שם!
ועיין מורה נבוכים ב' פרק מ"ח ובייחוד סוף הפרק מן "ואמר בעניינים המקריים..."
| 1. |
מהי השאלה העומדת בפני כל המפרשים הנ"ל? מהן תשובותיהם? |
| 2. |
במה אין פסוקנו דומה לויקרא י' ג'? האם מתאימה תשובת הרמב"ן יותר לפסוקנו או לפסוק בויקרא? |
| 3. |
במה שונה תשובת הכתב והקבלה מכל הדעות הנ"ל, ובמה יש לערער על תשובתו? |
----------------------------------------------------------------------------------
עצה טובה: לקוראי לועזית: קרא ב"ישורון" הגרמני 1921 עמודים 206-222
D. Feuchtwang: Genesis 24. eine Interpraetationsstudie