פרשת האזינו
שנת תש"י
"...כי לא דבר רק הוא מכם..."
דברים פרק לב, פסוקים מד - מז
פסוק מ"ד
"הוּא וְהוֹשֵׁעַ"
רש"י:
ד"ה הוא והושע בן נון: שבת של דיוזגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה העמיד לו משה מתורגמן ליהושוע שיהא דורש בחייו כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש ולמה קוראהו כאן הושע לאמר שלא זחה דעתו עליו שאע"פ שניתנה לו גדולה השפיל עצמו כאשר מתחלתו.
חזקוני:
ד"ה הוא והושע בן נון: בתחילה כשנכנס להיות משרתו של משה קראו משה יהושע, שכן דרך מלכים לשנות שם למשרתיהם, כגון יוסף, דניאל, חנניה, מישראל ועזריה ועכשיו שנעשה מלך חזר לשמו הראשון. ומכל מקום בכל המקרא קוראו יהושע לפי שהורגל בו כבר.
|
מה בין תשובותיהם ביישוב הקושי? |
פסוק מ"ז
"כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם"
רש"י:
ד"ה כי לא דבר רק הוא מכם: לא לחנם אתם יגעים בה כי הרבה שכר תלוי בה כי היא חייכם ד"א אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר תדע לך שכן אמרו חכמים ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פילגש וגו' לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו וכל כך למה להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים לידבק בזרעו.
| 1. |
מה ההבדל בין שני פירושי רש"י לפסוקנו?
שים בייחוד לב להוראה השונה של "שכר" בפירושו הראשון ושל "מתן שכר" בפירושו השני. |
| 3. |
לפי הכלל, שאין רש"י מביא שני פירושים אלא אם כן לא נחה דעתו באחד מהם, הסבר מדוע לא הסתפק רש"י כאן באחד משני פירושיו ומה חולשה מצא בכל אחד מהם? (ועיין לשאלה זו גם גיליון דברים תש"י ב2). |
פסוק מ"ז
"כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם"
פסוק מ"ז
"כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם"
ירושלמי פאה מ"א ה"א:
כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא – מכם הוא, ולמה? מפני שאין אתם יגעים בתורה...
| 1. |
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצו חז"ל לתרץ? |
| 2. |
הסבר את הרעיון הכלול בדבריו. |
| 3. |
העתק את פסוקנו בסימני פסוק לפי המדרש הנ"ל. |
פסוק מ"ז
"כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים..."
ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים מאמר ד', פרק מ':
... וכן יש עוד להביא ראיה (על היות חיי הנפש נרמזים בתורה) ממה שהזכיר משה בסוף פרשת האזינו כשרצה לחתום התורה, אמר: "שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם על האדמה". וזה כמו שבכל קיום השטר צריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה (=בשורה אחרונה), וכן כתב משה רבנו ע"ה בכאן דברים הללו לרמוז על שני מיני השכר המושגים מצד התורה, השכר הרוחני והשכר הגשמי... וכדי להעיר על ההבדל שבין השכר הרוחני לשכר הגשמי אמר על הרוחני "כי לא דבר רק הוא מכם" כלומר: אל תחשבו שהוא דבר אחר זולתכם, אבל הוא בעצמו חייכם. ר"ל הנפש שהיא מהות החיות הנשמר אחר המוות. וזה לבאר, שהשכל הנקנה מצד ההשכלה ועבודת ה' ית' ... הוא בעצמו החיות והקיום הנפש אחר המוות. ולשון "הוא" יורה על זה. אבל על השכר הגשמי אמר: "ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה" להורות שהשכר הגשמי המושג מצד קיום התורה והמצוות אינו עיקר השכר אלא דבר נמשך אל קיום התורה...
ראב"ע:
ד"ה כי הוא חייכם: כטעם יראת ה' תוסיף ימים, ועוד שתהיו בארץ טובה ולא בגלות.
| 1. |
מה ההבדל בין שתי הדעות הנ"ל? |
| 2. |
כיצד רואה א' יוסף אלבו בפסוקנו רמז לחיי הנצח לאחר המוות? |
| 3. |
מהי הוכחתו מלשון הפסוק למציאות שני מיני השכר? |