תורת החטאת

בטעם מצוות החטאת עיין גיליון ויקרא תש"ז.
גיליון זה עוסק בעיקר בצד הסגנוני והדקדוקי של הפסוקים.

פסוק י"ח

"בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת"

עיין ויקרא א' י"א

"וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי ה' וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב"

הקשו המפרשים: למה לא אמר הכתוב בקיצור: בצפון המזבח תשחט החטאת, ומה ראה לתלות מקום החטאת במקום העולה?

בעל העמק דבר, מתרץ בהביאו ירושלמי יבמות ח' הלכה ג':

ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש: "במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה'" – שלא לפרסם החטאים (ופירש פני משה: שלא יבינו הרואים שהוא חטאת ויתבייש).

תהלים נ"א כ'-כ"א      

"הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל"

ראב"ע, שם:

זבחי צדק הם השלמים ועולה היא עולת תמיד ומוספים...

פסוק י"ט

"הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה"

הכתב והקבלה:

אין הה"א להוראת ההתייחדות וידיעה (בעשטימס טער ארטיקעל) להוציא כהן אחד פרטי מכלל הכהנים ולייחד את המחטא לבדו לאכילת החטאת, אבל היא ה"א כמו "החכם עיניו בראשו" עניינו – כל חכם; (שמואל א' ט"ז) "האדם יראה לעיניים" – כל אדם, וכל "רבה רעת האדם" – עניינו כלל המין (יעדער מענש) וכן כאן תשמש הה"א להחלטת מציאות העצם ולא תייחד אותו בפרטיות וכל כהן הראוי לעשות החטאת יוכל לאכלו... וכן אין לפרש "יאכלנה" – יאכל אותה, כמו רב הכינויים התלויים בפעלים שיורו על סימן הפעול, אבל הכינוי יורה על יחס הגבול שממנו, כמו (ירמיה י') "בני יצאוני" – יצאו ממני, (בראשית ג') "בעצבון תאכלנה" – תאכל ממנה, כן "יאכלנה" כאן – יאכל ממנה.

פסוק י"ט

"הַמְחַטֵּא אֹתָהּ"

רש"י:

ד"ה המחטא אותה: העובד עבודותיה שהיא נעשית חטאת על ידו.

ראב"ע: 

ד"ה הכהן המחטא: טעמו הזורק דם כאילו אמר המסיר חטא החוטא. ורבים המפרשים אמרו כי טעם המחטא רוחץ או מטהר, וכן תחטאני באזוב ואטהר.

באור:

המחטא אותה: הזורק דמה, שזהו עיקר עבודתה, כי בדם יכפר על החוטא. ומצינו כל לשון חטוי בבניין הכבד על ההזיה. כמו ח' ט"ו: "ויקח משה את הדם... ויחטא את המזבח". וכן (תהלים נ"א) "תחטאני באזוב ואטהר". ואחשוב שכל האֲמוּרין בכבד הפוכין מאותן שבקל. בקל: "חטא" "חטאת" (ח' ט' בקמץ) על הנטייה והחסרין, ובכבד על הסרה, שעושה מעשה חיטוי על ידי כפרה.