שור שנגח איש

הסבר את המושג "דיברה התורה בהווה"!

השווה למקומנו רש"י, פסוק ל"ג:

ד"ה שור או חמור: הוא דין לכל בהמה וחיה, שבכל מקום שנאמר שור וחמור, אנו למדין אותו שור שור משבת, שנאמר למען ינוח שורך וחמורך (שמות כ"ג י"ב): מה להלן כל בהמה וחיה כשור. שהרי נאמר במקום אחר וכל בהמתך (דברים ה' י"ג) אף כאן, כל בהמה וחיה כשור, ולא נאמר שור וחמור אלא שור, ולא אדם, חמור, ולא כלים.

צידה לדרך, מקשה שם:

למה פירשו רש"י שם "הוא הדין לכל בהמה..." בדרך של גזרה שוה ולא פירשו כמו בפסוקנו בדרך של "דברה בהוה"?

מה קשה לו במילים "ובעל השור נקי"?

מה ההבדל בין שני פירושיו?

מה ראה רש"י להקדים בפירושו זה מדרשו לפשוטו?

פרש את הביטוי "אם זה אינו תלוי" ועיין רש"י, כ' כ"א:

ד"ה ואם מזבח אבנים: רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלשה: ואם מזבח אבנים תעשה לי, הרי אם זה משמש בלשון כאשר, כאשר תעשה לי מזבח אבנים לא תבנה אתהן גזית שהרי חובה עליך לבנות מזבח אבנים, שנאמר (דברים כ"ז ו') אבנים שלמות תבנה, וכן (שמות כ"ב כ"ד) אם כסף תלוה, חובה הוא, שנאמר (דברים ט"ו ח') והעבט תעביטנו. ואף זה משמש בלשון כאשר וכן (ויקרא ב' י"ד) ואם תקריב מנחת בכורים זו מנחת העומר, שהיא חובה, ועל כרחך אין אם הללו תלוין, אלא ודאין, ובלשון כאשר הם משמשים.

בעל דברי דוד, שואל:

קשה לי, למה לא חשבו ר' ישמעאל עם השלשה "אם" שאינם תלויים, שהביאם רש"י בסוף פרשת יתרו (ד"ה ואם מזבח אבנים) - והלא גם זה אינו תלוי?

ענה לשאלתו!

יש מקשין: למה הביא רש"י כאן כדוגמא את השני מבין השלושה "אם כסף תלוה" (שמות כ"ב כ"ד) ולא הלך לפי סדר הכתובים והביא את הראשון (שמות כ' כ"ב)?

נסה לענות.

למה פירש רש"י את שלושה ה"אם" שם (שמות כ' כ"ב) בלשון "כאשר", וכאן פירש ה"אם" בלשון "אשר"?

הסבר את סברת שתי הדעות המובאות ברש"י על נימוקיהן!