אברבנאל, שואל בסיפור מלכי צדק וברכותיו:
איך נכנס בתוך סיפור המלכים? כי הנה הכתוב אומר (י"ז) "ויצא מלך סדום לקראתו" וקודם שהזכיר הכתוב מה שדיבר מלך סדום לאברהם ומה שהשיבו, הכניס עניין מלכי צדק ואחריו סיפר מה שאמר מלך סדום אל אברהם. ויותר ראוי היה שיספר עניין מלך סדום, שאלתו ובקשתו ותשובתו בפני עצמו וענין מלכי צדק וברכותיו אחר זה בפני עצמו.
|
נסה לענות לשאלתו ולהסביר את סדר הפסוקים שבתורה! |
פסוק י"ח
"מַלְכִּי צֶדֶק"
בראשית רבה מ"ג:
מלכי צדק – המקום הזה מצדיק את יושביו. "צדק" נקראת ירושלים.
ראב"ע, פסוק י"ח:
ד"ה ומלכי צדק: נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק. ויש אומרים כי הוא שם.
ו"שלם" היא ירושלם, והעד: ויהי בשלם סכו (תהלים ק"י ד').
| 1. |
הבא ראיה מתוך הנביאים לדברי בראשית רבה! |
| 2. |
הסבר את ההבדל בין שני פירושי ראב"ע! |
השווה את דברי מלכי צדק לדברי אברהם אבינו:
"וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" |
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" |
|
התוכל להסביר מתוך השוואה זו את ההבדל העקרוני שבין השקפותיהם? |
1) פסוק י"ב
ד"ה והוא יושב בסדום: מי גרם לו זאת, ישיבתו בסדום. |
| ב. |
באיזו שיטה הולך כאן רש"י ביישוב הקושי? |
| ג. |
היכן מצינו בפסוק אחר בפרשתנו קושי ממין זה, ואותה דרך לתרצו? | |
2) פסוק י"ג
ד"ה ויבוא הפליט: [מדרשו] לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב (דברים ג' י"א) כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים, וזהו נשאר שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרנים, תנחומא (חקת כ"ה). ומדרש בראשית רבה (מ"ב ח') זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו מיתר הרפאים שנאמר (ו' ד') הנפלים היו בארץ וגו' ומתכוון שיהרג אברהם וישא את שרה. |
| א. |
לדעת לבוש האורה:
כאילו לשון רש"י הפוך הוא והרי הוה ליה לאמור: "לפי פשוטו שפלט מן המלחמה וזה עוג, הוא שכתוב בו "כי רק עוג..."" הסבר את נחיצות ההגהה הזאת! |
| ב. |
הסבר, מהו הנימוק החיצוני והפנימי לזיהוי זה בין הפליט ובין עוג? | |
3) פסוק י"ט
ד"ה ויתן לו: אברם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. |
| ב. |
היכן מצינו בפסוק אחר בפרשתנו קושי ממין זה? |
| ג. |
לשם מה מוסיף רש"י למילה "מכל" את המילים "אשר לו" – מה תיקן בזה? | |
4) פסוק כ"א
ד"ה תן לי הנפש: מן השבי שלי שהצלת, החזר לי הגופים לבדם. |
|
שני קשיים רצה רש"י לתרץ בזה, אילו הם? | |
5) פסוק כ"ג
ד"ה אם מחוט ועד שרוך: אעכב לעצמי מן השבי. |
|
6) פסוק כ"ג
ד"ה ואם אקח מכל אשר לך: ואם תאמר לתת לי שכר מבית גנזיך, לא אקח. |
| ב. |
למה השתמש רש"י בד"ה הקודם בפועל "עכב" ובד"ה הזה בפועל "לקח"? | |
פסוק כ"א
"תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ"
נדרים ל"ב:
אמר ר' יוחנן: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים? מפני שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר "תן לי הנפש".
|
הסבר, מהו חטאו של אברהם אבינו לפי פרקנו? |
| 1. |
פסוק י"ד
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו"
תרגום אונקלוס:
ארי אשתביה אחוהי.
פסוק ט"ז
" וַיָּשֶׁב... וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו"
תרגום אונקלוס:
ואף ית לוט בר אחוהי.
מהי הסיבה לשינוי בתרגום אף על פי שבכתוב אין שינוי? |
| 2. |
פסוק כ"ב
"הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן"
תרגום אונקלוס:
ארימית ידַי (בפתח!) בצלו
למה הפך אונקלוס לשון יחיד של "ידי" ללשון רבים? |
| 3. |
למה השאיר לשון עבר של "הרימותי" בלשון עבר ולא פירשו לשון הווה כדעת רש"י? |
