הנשיאים

פסוק כ"ז

"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם..."

ספרי נשא, (במדבר ז' ב'-ג):

"ויקריבו נשיאי בני ישראל... ויביאו את קרבנם לפני ה'". ר' נתן אומר: וכי מה ראו נשיאים להתנדב (שם, ככלות משה להקים את המשכן) תחילה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה? אלא כך אמרו נשיאים: יתנדבו ישראל מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים. כיוון שראו נשיאים שהשלימו ישראל את הכל (שמות ל"ו ג'): "והמלאכה הייתה דים", אמרו נשיאים: "מה עלינו לעשות?" והביאו את אבני השוהם, לכך התנדבו כאן (ככלות הקמת המשכן) תחילה.

במדבר רבה ז' י"ט:

"ויקריבו נשיאי ישראל". למה נזדרזו הנשיאים לבוא ולהקריב תחילה ובמלאכת המשכן נתעצלו ולא הביאו אלא אבני שוהם ואבני מלואים באחרונה? לפי שבשעה שאמר משה (ל"ה ה') "כל נדיב לב יביאה תרומת ה' ולא אמר לנשיאים, היה רע בעיניהם על שלא אמר להם להביא. אמרו: "יביאו העם מה שיביאו ומה שיחסר, נמלא אנחנו". שמחו בני ישראל במלאכת המשכן והביאו בשמחה כל נדבה ובזריזות. ראה מה כתוב: (שמות ל"ה כ"ב) "ויבואו האנשים על הנשים" שהיו דוחקים זה על זה ובאים אנשים ונשים בערבוביה. ולשני בקרים הביאו כל הנדבה, שנאמר (ל"ו ג') "והם הביאו אליו עוד בבוקר, בבוקר". וכתיב (ל"ו ז') "והמלאכה הייתה דים", לאחר שני ימים בקשו הנשיאים להביא נדבתם ולא יכלו, שכבר ציוה משה (ל"ו ו') "ויעבירו קול במחנה לאמור: איש איש אל יעשו עוד מלאכה". והיו הנשיאים מצירים על שלא זכו בנדבת המשכן. אמרו: "הואיל ולא זכינו בנדבת המשכן, ניתן בבגדי כהן גדול", שנאמר (ל"ה כ"ז) "והנשיאים הביאו את אבני השוהם..." אמר הקב"ה: "בני שנזדרזו – ייכתב שהביאו והותר (ל"ו ז), והנשיאים שנתעצלו, חסר אות אחת משמם, שכן כתיב "והנשאם" חסר יו"ד. כיוון שנגמר המשכן, הקדימו והביאו קרבן בזריזות.

רש"י, פרק ל"ה פסוק כ"ז:

ד"ה והנשאם: א"ר נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם וגו' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב.

רש"י, במדבר ז' ג':

ד"ה ויקריבו אותם לפני המשכן: שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום, אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שראו שהשלימו צבור את הכל שנא' (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו מעתה מה לנו לעשות הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן לכך התנדבו כאן תחלה.

ראב"ע, פרק ל"ה פסוק כ"ז:

ד"ה והנשיאים: כי בצאתם ממצרים ונצלום. כל איש שאל כפי מעלתו והנה דבר גדול היה שנמצא שמן למאור ביד הנשיאים אחר חדשים רבים שיצאו ממצרים.

ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מגרמנית):

... הנשיאים חשבו את הקריאה להתנדבות כל העם לפגיעה בכבוד מעלתם, ובצפייתם שתרומת העם לא תספיק ואז ייפול בגורלם כבוד השלמת החסר, לא מהרו להשתתף בהתנדב עם. ואולם זריזות העם הכזיבה את חשבונם, עד שיצא שנשאר להם רק להביא את אבני השוהם וכו' לבגדי הכוהן הגדול. הפגם שנמצא במהלך מחשבה כזה – העמדת עצמם בשעת המפעל הלאומי הנשגב מעל לעם תחת היותם בתוך העם ואחים לנדיבי העם, ... הפגם הזה מרומז בכתיב "הנשאם" החסר. להיות נשיאי העם לא נתקיים בהם באותה שעה.

החפץ חיים, (אחרי הביאו דברי רש"י כאן):  

והנה כאן בשביל שנתעצלו קמצה התורה אות יו"ד. ואצל נדבת הנשיאים בפרשת נשא האריכה התורה בנדבת כל נשיא בפרשה מיוחדת ולא כללה אותם יחד, אם כי נדבותיהם היו שוות. וכל זה ללמדנו בא, כמה חביב להקב"ה עניין שבני אדם עושים אותו בחבורה עם הציבור ואינם מתגאים איש על אחיו, אף אין בהם קנאה ותחרות.

העמק דבר, (אחרי הביאו דברי רש"י כאן):

והנשיאים: ונראה משום שבאמת עדיין לא נתמנו להיות נשיאים מפי ה' עד אחר הקמת המשכן, אלא הסכמת השבטים הייתה שיהיו נשיאים, משום זה כתיב חסר, שלא היו עוד בשלמות נשיאים.

ועיין במדבר א' ד'.