"בחודש השלישי...באו מדבר סיני"

פסוק א'

"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי"

קהלת רבה ג:

אמר ר' יצחק: ראויין היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם תורה מיד, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא בא זיוון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו – ואין יכולין לקבל תורה מיד. משל למה הדבר דומה? למלך שעמד בנו מחליו, ואמרו לו פדגוגו: "ילך בנך לאסכולי (=ביונית, "לבית ספר") שלו", אמר (המלך): עדיין לא בא זיוו של בני, ואתה אומר: "ילך בני לאסכולי שלו"? אלא יתעדן בני שנים ושלושה ירחים במאכל ובמשתה ויבריא, ואח"כ ילך לאסכולי שלו". כך אמר הקב"ה: "עדיין לא בא זיוון של בני: משעבוד טיט ולבנים יצאו ואני נותן להם את התורה? אלא יתעדנו בני שנים שלושה חודשים במן ובאר ושליו ואח"כ אני נותן להם את התורה. אימתי? בחודש השלישי.

תנחומא יתרו י':

אמר ר' יהודה בר שלום: משל לבן מלכים שעמד מחוליו. אמר אביו: "נמתין לו שלושה חודשים עד שתשוב נפשו מן החולי ואחרי כן אוליכנו לבית הרב ללמוד תורה". אף כך: כשיצאו בני ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומין מן השעבוד. אמר הקב"ה: אמתין להם עד שירפאו ואחרי כן אתן להם את התורה.

פסוקים ה' – ו'

"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים... וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים..."

ספורנו, פסוק ה':

ד"ה והייתם לי סגולה: אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי מכל יתר הנמצאים בשפלה, כי הוא לבדו המכוון בהם, כאמרם ז"ל (אבות) חביב אדם שנברא בצלם, מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכלם.

פסוק ה':

ד"ה כי לי כל הארץ: וההבדל ביניכם בפחות ויתר הוא, כי אמנם לי כל הארץ וחסידי אומות העולם יקרים אצלי בלי ספק.

פסוק ו':

ד"ה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים: ובזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבוא, כאמרו ואתם כהני ה' תקראו וכאמרו כי מציון תצא תורה.

פסוק ה'

"כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ"

ראב"ע:

ד"ה וטעם כל לי כל הארץ: דבק עם מכל העמים כמו לי כל עמי הארץ. וזהו ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי. ור' מרינוס אמר. כי פי' כי לי כל הארץ אע"פ כי שלי כל הארץ. וכמוהו לפי דעתי, כי עם קשה עורף הוא. רפאה נפשי כי חטאתי לך.

"וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

רמב"ן, פסוק ח':

ד"ה וישב משה: ששב לפניו אל ההר עם מענה העם. והנה הכל גלוי לפניו ולא שאלו מה ענה לך העם הזה, וכענין שכתוב וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי. ובבאו לפניו אמר ה' יתברך הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, ואז הגיד לפניו ואמר רבונו של עולם בניך מאמינים הם ומקבלין עליהם כל אשר תדבר, וכן וישיבו אותם דבר ויראום את פרי הארץ (במדבר יג כו), שובם אליהם עם הדברים שראו, כי אח"כ אמר ויספרו לו ויאמרו. ואין צורך לדברי ר"א בזה.

ראב"ע, פסוק ט' :

ד"ה ויאמר: ... והנה טעם אנכי בא אליך. תשובה על דברי משה שהגיד לו כן, וטעם בעב הענן. ברדת השם על ההר.

ד"ה ובדברי עמך: עשרת הדברים. אז יאמינו כי נכון הוא שידבר השם עם האדם וחי.