ביקור המלאכים
בראשית פרק יח, פסוקים יז - כא
| א. | למיקומם של פסוקינו |
פסוקים אלה (י"ז-כ"א) עומדים בני שני חלקי הפרק: א'–ט"ו, ביקור המלאכים אצל אברהם, ובין כ"ג-ל"ג, תפילת אברהם על סדום.
הסבר, מהו הקשר הפנימי שבין פסוקינו למה שלפניהם ולמה שלאחריהם? |
| ב. | שאלות כלליות |
1. |
אברבנאל, שואל: הנה גם לנח הודיע ה' את אשר הוא עושה והוא ענין המבול ולא נמלך עם עצמו ולא עשה עליו טענות על שראוי להודיע אותו (= נימק את החלטתו לגלות לנח) – ומדוע עשה כן לאברהם? ענה לשאלתו! |
2. |
לדעת כמה מפרשים מושפע הנביא עמוס מפסוקינו אלה. מצא את הפסוק בעמוס שאליו יכוונו. |
| ג. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק י"ח ד"ה ואברהם היו יהיה: מדרש אגדה: זכר צדיק לברכה הואיל והזכירו בירכו. ופשוטו: וכי ממנו אני מעלים, והרי הוא חביב לפני להיות לגוי גדול ולהתברך בו כל גויי הארץ. |
| |||||||||
2) פסוק י"ט ד"ה כי ידעתיו: לשון חיבה כמו (רות ב') מודע לאישה (שם ג') הלא בועז מודעתנו (שמות ל"ג) ואדעך בשם. ואמנם עיקר לשון כולם אינו אלא לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו, ולמה ידעתיו, למען אשר יצוה לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי. |
| |||||||||
3) פסוק י"ט ד"ה למען הביא: כך הוא מצוה לבניו, שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו'. על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם, למדנו כל המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת. |
| |||||||||
4) פסוק כ' ד"ה ויאמר ה': אל אברהם שעשה כאשר אמר שלא יכסה ממנו. |
|
| ד. | "כי ידעתיו למען אשר יצוה" |
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה"
רש"י:
ד"ה ידעתיו: לשון חיבה כמו (רות ב') מודע לאישה (שם ג') הלא בועז מודעתנו (שמות ל"ג) ואדעך בשם. ואמנם עיקר לשון כולם אינו אלא לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו, ולמה ידעתיו למען אשר יצוה לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי. ואם תפרשהו כתרגומו יודע אני בו שיצוה את בניו וגו' אין למען נופל על הלשון.
יאמר: הנה הידיעה לדבקות ההשגחה ששמתי על אברהם לא היה בעבור עצמו לבד, אלא כדי שיהיה התחלה נכבדת אל האומה אשר תצא מחלציו, וזה "כי ידעתיו למען אשר יצוה", רוצה לומר, כי דבקתי בו השגחתי כדי שיצוה את בניו ויסדר אותם באופן שישמרו דרך ה' שיעשו צדקה ומשפט.
|
מה ההבדל (הדק!) בין רש"י לבין אברבנאל כאן? |
| ה. | כל המעמיד בן צדיק - שאלות ברש"י |
"לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
רש"י:
ד"ה למען הביא: ...על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם, למדנו כל המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת.
בראשית רבה מ"ט:
תני ר' שמעון בן יוחאי: כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת, שנאמר למען הביא ה' על אברהם וכו'.
הסבר מדוע הביא רש"י גרסה זו ("בן צדיק") ולא גרסת המדרש "בן יגע בתורה". ענה בעזרת הפסוקים בירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" "הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'" |
| ו. | שאלות לשון וסגנון |
1. |
השוה "וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם" "וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה" מהי סיבת השינוי בזמנים? ועיין בראשית ד', א': "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" לעיין גיליון וירא תשי"א ג1. |
2. |
למה נאמר בפסוק י"ט "דרך ה'" ולא נאמר "דרכי" (פתח בכ'), והלא דברי ה' הם אליו? |
