הבטחת הזרע לאברהם
בראשית פרק יז
| א. | שאלות מבנה וסגנון |
| 1. |
שים לב לשלושת הדיבורים: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו..." "וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱ-לֹהִים לֵאמֹר..." פרק י"ז פסוק ט' - "וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם..." מה בין שלושת הדיבורים, ולמה נאמר "וידבר אתו", "ויאמר" אף על פי שלא באה תשובה מצד אברהם? |
2. |
למה נאמר בפסוק ד': "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" ולא בסגנון תנ"כי רגיל: "הנה בריתי איתך"? ועיין גיליון נח תשי"א א' 2. |
| ב. | "והיה תמים" - שאלות ברש"י |
"וֶהְיֵה תָמִים"
רש"י:
ד"ה והיה תמים: אף זה ציווי אחר ציווי: היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו: התהלך לפני במצוות מילה ובדבר הזה תהיה תמים שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני.
| 1. |
מה בין שני פירושיו בהסבר התחבירי (סינטקטי) של הפסוק? שים לב! רש"י בפירושו הראשון אומר "היה", ביפרושו השני "תהיה"! |
| 2. |
מה בין שני פירושיו בהבנת המילה "תמים"? |
| 3. |
השוה את "תמים" בויקרא כ"ב, י"ח-י"ט: "אִישׁ אִישׁ... אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ... לְעֹלָה "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ" ד"ה תמים: אף זה ציווי אחר ציווי: היה שלם בכל נסיונותי. ולפי מדרשו: התהלך לפני במצוות מילה ובדבר הזה תהיה תמים שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני. דבר אחר: והיה תמים: עכשיו אתה חסר ה' אברים, ב' עינים ב' אזנים וראש הגויה, אוסיף לך אות על שמך ויהיו מנין אותיותיך רמ"ח כמנין איבריך. איזה משני הפסוקים האלה מתאים בהוראתו לפירושו הראשון של רש"י, ואיזה מהם לפירושו השני? |
| ג. | "ויפל אברהם על פניו" |
"וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל-פָּנָיו"
"וארבה אותך במאד מאד": ועם הדברים האלה נפסקה נבואתו ונשאר אברהם במחשבה רבה לדעת מה זה ועל מה זה אמר לו יתברך: "אני אל שדי" ו"היה תמים" ומה תהיה הברית המחודשת אשר אמר שיתן ביניהם, ולכן נפל על פניו להתבודד ולהתחשב בדבר, באופן שלא יטרידוהו הדברים החמריים המושגים בחושים, ואז באה לו נבואה אחרת...
1. |
התוכל למצוא טעם אחר לנפילת אפיים של אברהם כאן? |
2. |
האם דומה נפילת אפיים זו לאחת מן הבאות: "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" במדבר ט"ז כ"ב "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" "וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ" |
3. |
המתאים פירושו של אברבנאל גם לפסוק י"ז שבפרקנו או עלינו לפרשו בפירוש אחר? |
| ד. | "ונתתיך לגוים" |
"וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן"
ונתתיך לגויים: שתהיה מלמד דעת לגויים כענין דכתיב בירמיה (א'): "נביא לגוים נתתיך", שתהא מחכים ומיישר דעת הגויים.
פסוק ח':
ונתתי לך... את ארץ מגוריך: שלא יאמר אברהם אבינו בזה תכלית ישראל בלבד להיות נודדים בגויים ולהחכימם, ואם כן אין להם תעודת ישוב בעולם לחיות חיי ממלכה בפני עצמה, על כן חזר ופירש דבסוף כל זה יהיה "ונתתי לך ... את כל ארץ כנען".
1. |
במה שונה בעל העמק דבר בפירושו לפסוק ו' מן הפירוש הרגיל? |
2. |
מה הניעו לפרש כך? |
3. |
מהו לדעתך הקשר בין פסוק ו' לפסוק ח'? |
4. |
כנגד איזו השקפה שהיתה רווחת בזמנו (סוף המאה הי"ט) נלחם כאן בעל העמק דבר? |
| ה. | "לו ישמעאל יחיה לפניך" |
"לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ"
רש"י:
ד"ה לו ישמעאל: הלואי שיחיה ישמעאל. איני כדאי לקבל מתן שכר כזה.
ד"ה יחיה: יחיה ביראתך כמו התהלך לפני, פלח קדמי.
ד"ה לו ישמעאל: ...ואמר אברהם, אם ישמעאל יחיה לפניך ארצה בברכה הזאת אשר בירכתני בזרע שרה, כי הבטיחו מתחילה אשר יצא ממעיך הוא יירשך (לעיל ט"ו ד'), והנה היורש אותו יחיד, והיה חושב שהוא ישמעאל, ועתה כאשר נאמר לו כי משרה יוליד, והבין כי הוא היורש, פחד פן ימות ישמעאל, ולכן אמר זה: יחיה לפניך - פירש רש"י יחיה ביראתך, כמו התהלך לפני (לעיל י"ז א'), פלח קדמי. ואיננו נכון, בעבור שאמר ולישמעאל שמעתיך, אבל פירושו יחיה ויתקיים זרעו כל ימי עולם.
לדברי רש"י אומר בעל גור אריה:
ואין קושיית הרמב"ן קושיה, כי רש"י לא יפרש, שהיה מבקש יחיה ביראת ה', שזה הדבר תלוי ברשות האדם להטות לבבו; לכן פירושו: לו ישמעאל יחיה – כלומר, בקשתי שיחיה, כדי שיהיה ביראתך, אבל בקשתו לא היה רק החיות ולפיכך השיב על החיות בלבד.
1. |
מה קשה לרש"י? |
2. |
מה בין רש"י לרמב"ן ביישוב הקושי? |
3. |
מהי קושיית הרמב"ן על דברי רש"י? |
4. |
כיצד מסיר הגור אריה את תלונת הרמב"ן מעל רש"י? |
