היציאה מן התיבה

בראשית פרק ח

הערה: לפסוק כ"א עיין גיליון נח תש"ו שהיה מוקדש כמעט כולו לפסוק זה.

פסוק א'

"וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה"

רש"י:

ד"ה ויזכר אלוהים את נח וגו': מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן ושלא שימשו בתיבה.

רמב"ן:

ד"ה ויזכר אלוהים את נח ואת כל החיה: ...אבל הזכירה שאמר בחיה ובבהמה אינה בזכות, שאין בבעלי נפש זכות או חובה זולתי באדם לבדו. אבל הזכירה בהם, כי זכר את דבר קדשו שאמר והיה העולם, והרצון אשר לו בבריאת העולם עלה לפניו ורצה בקיום העולם במינין אשר ברא בו, והנה ראה עתה להוציאם שלא יכלו בתיבה.

א.

מה הקושי שרצו שניהם לתרץ?

ב.

מה ההבדל שבין שני הפירושים?

ג.

מצא פסוק אחר בפרשתנו (בפרק ו') שגם בפירושו מצינו אותו הבדל עקרוני בין רש"י לרמב"ן שאנו מוצאים כאן.

ד.

התוכל למצוא תשובה אחרת לשאלתם (א') בעזרת הפסוקים הבאים: תהלים ל"ו ז'; תהלים קמ"ה ט'; יונה סוף פרק ד'.

ראב"ע:

ד"ה ואת כל החיה: כלל לחית השדה ולעוף השמים ולכל שורץ על הארץ.

א.

מה קשה לו?

ב.

מהי חולשת פירושו?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר