פרשת עקב
שנת תשי"ד
"והיה עקב תשמעון..."
דברים פרק ז, יב - פרק ח, כ
| 2. |
כיצד מתקשרת פרשתנו לסוף הפרשה הקודמת?
(לדרך קישור הפרשיות עיין דעת קאסוטו המובאת בגליון נשא תשי"ב). |
| 3. |
לפי דעת ר' דוד הופמן מתחלק הקטע ז' י"ב – ח' כ' לחמש פסקאות. כיצד?
סמן תחילתן וסופן. |
| 4. |
שכחת אלוקים שמפניה מזהירה אותנו התורה בחלק מקטענו ח' י"א – ח' כ' מתוארת בשלושה שלבים.
אילו הם? |
פסוק י"ב
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"
רש"י:
אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.
רמב"ן:
טעם "עקב" – "בעבור" וכן (בראשית כ"ו ה') "עקב אשר שמע אברהם בקולי".
ומקשין מפרשי רש"י: ולמה לא יפרש רש"י מלת "עקב" – "בעבור"? ולמה לא פירש המילה עם הופעתה הראשונה בתורה (בבראשית כ"ו ה')? ולמה לא יפרשנה כך גם "עקב לא תשמעון"?
וזו תשובת הרא"ם:
לא תיפול מילת "יען" רק על הדברים הוודאיים שהם העוברים או העתידים להיות בהכרח, אבל בשמירת המצוות לעתיד שהוא מסופק שמא לא ישמרום, לא תיפול עליהם מילת יען. לפיכך פירש "עקב" האמור כאן מענין עֲקֵב הָרֶגֶל המורה על קלות הדבר שהמנהג לדוש אותו בעקבו.
ואולם בעל לבוש האורה, פירש בו פירוש אחר:
כל המפרשים דברי רש"י נתחבטו למה הוסיף רש"י מלת "אם" ופירש "עקב" מלשון עקב הרגל שדשין בה ולא פירש הפסוק כפשוטו "והיה בעבור שתשמעון... ישמור לך הבטחתו", ונכנסו לדוחקים הרבה לישב דעתו של רש"י בזה.
ואני אומר שלא ירדו לסוף דעתו, כי דברי רש"י הם פשוטים וברורים ונכונים, וזהו: סבירא ליה לרש"י, שאם היה "עקב" זה מלשון "בעבור" הוי קשיא קראי אהדדי... ויהיו שני פסוקים הסמוכין זה לזה (סוף פרשת ואתחנן ותחילת פרשת עקב) סותרים זה את זה.
| 1. |
הסבר מהי הסתירה שתיווצר אם נפרש "עקב" = בעבור. |
| 2. |
כיצד אין סתירה זו קיימת אם נפרש "עקב" כדרך שפירשו רש"י? |
| 3. |
כיצד נוכל לבאר את קרבת המילה "עקב" ל"עקב הרגל" אם נפרש על פי הרמב"ן? |
| 4. |
מה ראה רש"י לכתוב כאן בפירושו במקום מילת הכתוב "המשפטים" את המילה "המצוות"? |
פסוק י"ב
"וְשָׁמַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד"
ירושלמי קידושין, פרק א' הלכה א':
תניא: שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל: רחמנים, בישנים, גומלי חסדים. גומלי חסדים מניין? דכתיב: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד".
| 1. |
במה סוטה מאמר חז"ל זה בפירושו את פסוקנו מן הפירוש המקובל? |
| 2. |
מה הצריכו לפרש בדרך זו? |
| 3. |
האם יכול הוא להסתייע בפירושו בפסוק מירמיה ב' ב':
"זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה"? |
פסוק י"ד
"בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים"
מדרש דברים רבה ג':
"ברוך תהיה מכל העמים". אמר ר' חייא בר אבא: אין שבחה של מטרונא בשעה שמתקלסת מקרובותיה, אלא בשעה שמתקלסת מצרותיה.
| 1. |
במה שונה המדרש בפירושו את פסוקנו מן הפירוש הרגיל? |
| 2. |
האם המ"ם של "מכל העמים" היא – לדעת המדרש – כמ"ם של (בראשית כ"ח)
"לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד"? |
| 3. |
האם המ"ם של "מכל העמים" היא – לדעת המדרש – כמ"ם של (תהלים קי"ט צ"ט)
"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי"? |
| 4. |
מה הניע את המדרש לפרש את פסוקנו בדרך זו? |