"ויברך אלקים את נח..."
בראשית פרק ט, פסוקים א - יז
הערה: לפסוקים הראשונים של פרקנו השווה גיליון נח תש"ט ולפסוק ה' עיין גיליון נח תש"ח, שהיה מוקדש כולו רק לפסוק זה.
א. | מבנה הפרק |
השווה את הפסוקים א, ז, ט, י"א ,י"ג, י"ז, כיצד מתחלק פרקנו ומה האופייני במבנה כל פסקה ופסקה? |
ב. | שאלות לשון וסגנון |
1. |
השווה "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" פסוק ה' "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ" מה בין מובנו של "אך" (פסוק ד') לבין "ואך" (פסוק ה')? |
2. |
פסוק ו' "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" בנו יעקב, בספרו Genesis כותב: "האנטיתזה החריפה שבפסוקנו דומה לקול רעם בגלגל של אלוקי המשפט". נתח את פסוקנו מבחינה סגנונית והסבר ע"י מה נוצר רושם זה? |
3. |
פסוק ו' "כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" התוכל להסביר למה חסר במשפט זה הנושא? ועיין רש"י: ד"ה עשה את האדם: זה מקרא חסר וצריך להיות עשה העושה את האדם וכן הרבה במקרא. (והשווה את שני התרגומים: denn in einer Gottesgestalt hat Er den Mensbhen gabildet denn im Bilde Gottes ist der Mensch gemacht) |
4. |
שים לב: בפסוקים ה'-ו' חוזרת המילה "אדם" חמש פעמים. |
5. |
פסוק ז' "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ" מה בין הוראת "ורבו" הראשון לבין הוראת "ורבו" השני שבפסוק? |
6. |
פסוק י' "וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר... וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם... לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ" מה בין הוראת הביטוי "חית הארץ" הראשון שבפסוקנו לבין הוראתו בפעם השניה? |
7. |
פסוק י"ד "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן..." הסבר, היכן נגמר התנאי ומתחילה "תשובת התנאי" בפסוקנו (כלומר עד היכן המשפט הנטפל ומאיזו מילה מתחיל המשפט הראשי)? שתי תשובות אפשריות כאן. בחר ביניהן ונמק את דעתך! |
ג. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק ו' ד"ה באדם דמו ישפך: אם יש עדים המיתוהו אתם למה כי בצלם אלהים וגו'. |
| ||||||
2) פסוק ז' ד"ה ואתם פרו ורבו: (כתובות ה) לפי פשוטו הראשונה לברכה וכאן לצווי ולפי מדרשו להקיש מי שאינו עוסק בפריה ורביה לשופך דמים (יבמות סה). |
| ||||||
3) פסוק ט' ד"ה ואני הנני מקים: מסכים אני עמך שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא שלא לשחת העולם עוד וכן עשה ובאחרונה אמר לו הנני מסכים לעשות קיום וחוזק ברית להבטחתי ואתן לך אות. |
| ||||||
4) פסוק י"א ד"ה והקימותי: אעשה קיום לבריתי ומהו קיומו את הקשת כמו שמסיים והולך. |
| ||||||
5) פסוק י"ד ד"ה והיה בענני: כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם. |
|
ד. | "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" |
"כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
כי בצלם אלוקים: דוגמת (שמות כ"ב כ"ז) אלוקים לא תקלל.
עשה את האדם: שיהא דין ושופט לירא ממנו ולא שיבזוהו ויהרגוהו.
מה הוסיף חזקוני בפירושו זה על הפירוש הרגיל של הפסוק? |