יתרו - חובב

ר' יצחק עראמה, בספרו עקדת יצחק, מעיר לפרשתנו:

כתב החוקר (כוונתו לאריסטו) פרק י"ג ממאמר הט' מספר המידות, שהאוהב ראוי למהר לקרוא לאוהבו ביום טובתו ולאחר קריאתו ביום עצבו. אמנם ראוי שלא יקדים פניו (=האוהב הנקרא לבוא אל אוהבו) לבוא אל קבלת הטוב, אבל שיקדים פניו ביום צרת האוהב, לבוא לנוד לו ולנחמו או לעזרו ולסמכו. והמוסד הזה עצמו זכרו דוד באומרו (מלכים א' ב'): "ולבני ברזילי הגלעדי תעשה חסד והיו באוכלי שלחנך, כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך". יצוה שיקראם להיות אצלו בטובתו מאוכלי שלחנו, כי כן קרבו אליו מעצמם ביום צרתם.
ומזה הטעם אמר משה לחובב, כשראה הטוב המזומן לבוא עליהם: "נוסעים אנחנו אל המקום... לכה אתנו והטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל..." כי הטוב השלם הוא אשר יספיק בעליו להיטיב לזולתו. ואמר לו זה, לפי שהיה מרגיש בו, שיש בדעתו לילך. "ויאמר אליו: לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך". יתכן שירצה לומר: "הנה אין דעתי ללכת לגמרי, כי אם לפקוד ארצי ומולדתי בפקודת שלום או לגיירם אלך, ומיד אשוב". "ויאמר: אל נא תעזב אותנו" – לעת כזאת, כי על כן ידעת חנותנו במדבר ובתוהו ילל ישימון ובאת להטפל עמנו ולהנהיגנו בעצת שלום. וכן תהיה לנו לעינים מכאן ואילך. "והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך" – ירצה לומר: תהיה ראוי לקבלו תמורת הטורח והצער שנצטערת עמנו בימי צרכנו.

פסוק כ"ט

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב"

רמב"ן: 

כבר פירשתי, כי חובב שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר, כי לעבדיו יקרא שם אחר. והנה משה חילה פניו ללכת עמהם ואמר לו סתם: "והטבנו לך" והוא חשב, שיתנו לו מן השלל כסף וזהב ובגדים וצאן ובקר ולא תהיה לו נחלה בתוכם, ועל כן לא היה חפץ וענה: "כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך", כי שם לי נחלה ונכסים וכבוד. אז אמר לו משה: "אל נא תעזב אותנו", כי מדעתך המדבר תהיה לנו לעינים בכיבוש הארצות ותורנו הדרך אשר נעלה בה, ומכל הטוב אשר ייטיב ה' לנו נטיב לך. רמז לתת לו אחוזה וארץ טובה בשכרו על טרחו ועזרתו אשר יעזרם בכיבוש הארץ. ועל דעתי, כי נתרצה אליו ועשה כן.

פסוק ל"א

"כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר"

ספרי בהעלותך:

אמר לו (משה): אילו אחר שלא ראה ניסים וגבורות במדבר, יניח וילך – כדאי הוא הדבר; עתה שראית – תניח ותלך?!

פסוק ל"א

"כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"

רש"י:

והיית לנו לעינים: לשון עבר כתרגומו.
דבר אחר: לשון עתיד, כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו.
דבר אחר: שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו שנאמר (דברים י') ואהבתם את הגר.

רשב"ם:

ד"ה כי על כן: ונתת על לב צרכנו בחנותנו במדבר. וגם היית לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב וישמע יתרו. דוגמת עינים הייתי לעיור.