העץ במרה

עיין לקטע זה גם גיליון בשלח תשי"א.

פסוק כ"ה

"וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"

מדרש תנחומא בשלח כ"ד:

אתה מוצא בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטיה, והקב"ה אינו כן – אלא במכה שמכה - בו מרפא. וכן אתה מוצא כשבאו למרה ולא יכלו לשתות מים ממרה והיה משה סבור, שהקב"ה אומר לו, שישליך שם דבש או דבילה והמים מתמתקין, ראה מה כתיב שם: "ויצעק משה אל ה' ויורהו עץ" אמר ליה הקב"ה למשה: אין דרכי כמדת בשר ודם, עכשו אתה צריך ללמוד, שנאמר "ויורהו". "ויראהו" לא נאמר כאן אלא "ויורהו" – הורהו בדרכיו.
ומה העץ? ר' יהושע אומר: של ערבה היה, ר' נתן אומר: הרדופני מר היה, ר' אלעזר המודעי אומר: של זית היה - ...מכל מקום מר היה.
ר' שמעון בן גמליאל אומר: בא וראה כמה מופלאין דרכיו של הקב"ה יותר מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר. אבל הקב"ה במר מרפא את המר. הא כיצד? נותן דבר המחבל בתוך דבר המחבל... אמר לו הקב"ה למשה: לא כך הוא אומנותי אלא במה שאני מכה בו אני מרפא, הואיל ואלו המים מרים, אני מרפאן בדבר מר.

פילון האלכסנדרוני, חיי משה:

פתח עיני הנפש השכלית של המתחנן בפניו ויראהו עץ ויצוהו להשליכו קצוב הבארה למען המתיק מעינותיו. ועוד עד עתה נעלם מאתנו, אם שהיה מוטבע בעץ הנזכר רפואה מני אז או אם הוראת שעה היה; יהיה איך שיהיה – נמתקו המים.

רמב"ן:  

"ויורהו" – שהראה אותו עץ ואמר לו: השליכהו המים וימתקו. ובעבור שלא מצאתי לשום "מורה" אלא בענין "לימוד" (משלי ד') "ויורני ויאמר לי" – לימדני, וכן כולם נראה בדרך הפשט, כי העץ ההוא ימתיק המים בטבע והוא סגולה בו, ולימד אותה למשה; ורבותינו אמרו שהיה העץ מר והוא נס בתוך נס, כענין המלח שנתן אלישע במים (מלכים ב', ב' כ"א).

ראב"ע:

זה העץ לא ידענו מה היה, רק דבר פלא היה, ואילו היו המים עומדים, היינו אומרים: דרך רפואה היה. והנכון הוא מה שאמרו חז"ל.

העמק דבר:

לפי הפשט, כבר נוצר במקום המים המרים עץ להמתיקו, כמו כל הטבע אשר במקום חסרון איזה פרט הכרחי לחיי האדם נוצר שם איזה דבר אחר, להשלים המחסור, כך בזה המקום היה גדל איזה עץ הממתיק את המים ומשה לא ידע.

פסוק כ"ה

"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"

רמב"ן:

ועל דרך הפשט, כאשר החלו לבוא במדבר הגדול והנורא וצמאון אשר אין מים, שם להם במחייתם וצרכיהם מנהגים אשר יתנהגו בהם עד בואם אל ארץ נושבת. כי המנהג יקרא חוק (משלי ל') "הטריפני לחם חוקי"; (ירמיה ל"ג) "חוקות שמים וארץ", ויקרא משפט בהיותו משוער כהוגן וכן (שמואל א' כ"ז) "כה יעשה דוד וכה משפטו כל הימים"; (בראשית מ') "כמשפט הראשון אשר היית משקהו".
או: שייסרם בחוקי המדבר לסבול הרעב והצמא, לקרוא בהם אל ה' לא דרך תלונה. ומשפטים שיהיו בהם לאהוב איש את רעהו ולהתנהג בעצת הזקנים; והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים; ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר; ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו; וכענין שציותה התורה (דברים כ"ג) "כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע".

פסוק כ"ה

"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ"

רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית: א"ל):

במרה היה עליהם לעמוד בניסיון ראשון. הלכו שלשת ימים ולא מצאו מים, ולבסוף כשמצאו מים היו אלה מרים. ויורה ה' את משה עץ וישליכהו אל המים וימתקו.
"שם" - כשראו ונוכחו שהמר ביותר נהפך למתוק בהתמזגו בדבר אשר ציוה עליו והורהו הקב"ה, שם נתן לו את יסוד החוק והמשפט והורנו שחוקיו ומשפטיו הם "התרופה" לכל נגע ופגע של היחיד ושל החברה האנושית בכללה, בהתגלותו בזה כרופא כל בשר, "כי אני ה' רופאך".