פסח מצרים
שמות פרק יב, פסוקים כא - כח
א. | השוואת פרשיות |
השווה את שתי הפרשיות שבפרק י"ב: 1. א'-כ' 2. כ"א-כ"ח והסבר מה היחס שהן מתייחסות זו לזו. |
ב. | המשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע |
"וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ"
מכילתא ע"ו:
מגיד: משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע... ואומר (ישעיה כ"ו) "הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע".
1. |
הסבר את הרעיון הכלול במאמר זה! |
2. |
כיצד יתיישב מאמר חז"ל זה עם הנאמר בבראשית י"ח, כ"ג-ל"ג? |
------------------------------------------------------------------------------------
הערה למורה, למדריך, לנותן השיעור:
להסברת מאמר חז"ל זה קרא: אהרן ברט, דורנו מול שאלות הנצח, פרק י"ג, עמודים 87-85.
ג. | "ושמרתם" - הוא דבר הפסח |
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם"
ד"ה ושמרתם את הדבר הזה: הוא דבר הפסח עצמו שאמר למעלה (בפסוק כ"א) ושחטו הפסח, ואם הוא רחוק, לא מתן הדמים הסמוך לו, כי בפסח מצרים בלבד נצטוו בכך, כמו שאמר (בפסוק כ"ג) ועבר ה' וראה את הדם וגו', וכן ושמרתם את העבודה הזאת (פסוק כ"ה), זבח פסח, וכמוהו (דברים ט"ו י"ז) ואף לאמתך תעשה כן.
1. |
מה קשה לו? |
2. |
מה פירוש דבריו "ואם הוא רחוק"? |
3. |
מה הדמיון בין פסוקנו לבין דברים ט"ו י"ז: "וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן"? |
ד. | אין תקוה כהטפה ישירה |
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה'..."
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
התורה האלוקית יודעת, שאין תקוה כהטפה ישירה לתיקון דור שכחי אלוהים השקועים בחמריות ושרק נתינת דוגמא של קיום המצוות בכונה והתלהבות עלולה להשפיע על הזולת. בלי שים לב למלעיגים של בני הדור שע"י קפאונם בחמריותם אבד להם טעמה ומשמעותה של עבודת הקודש והלכתה, תכריזו על הדבר והשומע ישמע.
1. |
מה הרמז בפסוקנו לדברי הירש אלה (בייחוד לדבריו המסומנים בקו)? |
2. |
מה המריץ את הירש לפרש פסוק כ"ז כך (כהכרזה ולא כהטפה לזולת) מלבד הדיוק הלשוני? |
ה. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק כ"ח ד"ה כאשר צוה ה' את משה ואהרן: להגיד שבחן של ישראל שלא הפילו דבר מכל מצוות משה ואהרן... |
| ||
2) פסוק כ"ח ד"ה כאשר צוה ה': ...ומהו כן עשו - אף משה ואהרן כן עשו. |
|