זבח השלמים
ויקרא פרק ז, פסוקים יא - יג
א. | זבח השלמים |
"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים..."
ספרא קנ"א:
ר' יהודה אומר: כל המביא שלמים, מביא שלום לעולם.
דבר אחר: שהכל שלום בהם: הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלים.
ר' שמעון אומר: מי שהוא שלם מביא שלמים...
רש"י:
שמטילין שלום בעולם. שלמים - שיש בהם שלום למזבח, לכהנים ולבעלים.
"ואם זבח שלמים קרבנו" שאמר: הרי עלי שלמים, מאחר שאינו לשון עולה ואינו כליל אלא לשון שלמים שמשמע לשון "נדר וצריך לשלם את נדריו", שהוא לשון תשלומים – אז יהיה דינו כמו שמפרש והולך.
והשלמים מלשון "וכל חפצי ישלים" (ישעיה מ"ד); "אבניו שלמות" (דברים כ"ז).
באור (ר' נפתלי הירץ ויזל):
(אחרי הביאו דעות רשב"ם ורמב"ן) והעיקר כדעת רבותינו ז"ל שעשאוהו לשון שלום, ואם כי בריבוי יאמר "שלומים" כמו (תהלים ס"ט) "יהי שולחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש", הניח שם זה (רוצה לומר "שלמים") ליחד בו הקרבן וזה דרך הלשון להרבות השמות כדי ליחד הדברים ועניינו כמו שלום ושלומים, כי "שלום" בלשון הקודש הוא הצלחה כמו (בראשית מ"ג) "השלום אביכם הזקן" וכן (בראשית ל"ז) "ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן", כי הצרה נלחמת בנפש, וכשהנפש שוקטת מכל מלחמת צרה ורעה היא בשלום. וקרבן שלמים הוא מרוב שמחה, פעמים על ברכת ה' בכל אשר לו או שהגיעו טובה גדולה וזובח שלמי שמחה להודות לה' חסדיו ולספר טובו, ופעמים שנמלט מצרה וזובח שלמי שמחה להודות לה' כי גמל עליו. ועל ידי שמודה לאלוקיו ומכיר טובו, מושך על עצמו חסד עליון ויהיה כל אשר לו שלום, לא כאותם שוכחי אלוה האומרים "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" (דברים ח' י"ז) או כאומרים "מקרה הוא היה לנו" (שמואל א' ו' ט'), כי יהיו כים נרגש, אין שלום יאמר ה' לרשעים.
אולם יותר מכל מתקבלת הדעה כי "שלמים" נגזרת מן שלום או שלם. זה היה מציין את מצבו של המקריב שהוא נמצא או במצב שלם לגמרי ומכיר שהוא השיג את זה רק על ידי דבקותו בה' ונותן מבע להכרתו זו על ידי שלמים, או שהוא מבקש להשיג מצב של שלמות וישע, מכיוון שנמצא במצב של יאוש ושואף שיהיה ה' בעזרו ויקיים אותו שלם, הוא מביע בשלמים שלו, כי הוא מבקש את שלומו רק בדבקות עם ה'.
(ויודעי לועזית השוו את התרגומים:)
איין פריידענאפפער
Ein Friedensmahl
Friedensopfer
Friedmahlsschlachtung
Revised Version:
A sacrifice of peace offerings
Old Testament… by Knox 1949:
A welcome – offering
1. |
הסבר, מי מן המפרשים והמתרגמים הולך בעקבות ר' יהודה ומי בעקבות ר' שמעון? |
2. |
למה לא הסתפק רש"י בפירושו הראשון, מה ראה להוסיף אף את השני? |
3. |
מה יש לטעון נגד פירושו של הרשב"ם מבחינה עניינית ומבחינה לשונית? |
4. |
בעל הכתב והקבלה, המצדד בפירושו של הרשב"ם, מביא כראיה לדבריו את משלי ז': "זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי" הסבר במה מסייע פסוק זה לפירוש הרשב"ם. |
5. |
בעל הכתב והקבלה מנסה להפריך פירושו של הבאור בהביאו שופטים כ' כ"ו: "וַיַּעֲלוּ כָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי ה'" וכן שופטים כ"א ד': "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּשְׁכִּימוּ הָעָם וַיִּבְנוּ שָׁם מִזְבֵּחַ וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים" מה הסתירה לפירוש הבאור? |