השירה
דברים פרק לב
לשירה בכללה – למבנה ולרעיון – עיין גיליון האזינו תש"ט -תש"י שאלה א'.
| א. | דרשת פסוקי השירה |
ספרי: | |
פסוק כ"ח "כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה" |
|
ר' יהודה דורשו כלפי ישראל: |
ר' נחמיה דורשו כלפי בבליים: |
אבדו ישראל עצה טובה שנתנה להם – ואין עצה אלא תורה. |
אבדו בבליים שבע מצוות בני נח שנתנו להם "ואין בהם תבונה". |
אין בהם אחד שיסתכל ויאמר: אמש אחד ממנו (=מאתנו) רודף מן הבבליים אלף ושניים רבבה ועכשיו אחד מהם (מן הבבליים) רודף ממנו (= מאתנו) אלף? "אם לא כי צורם מכרם"! |
אין בהם אחד שיסתכל ויאמר: עכשיו אחד ממנו (=מאתנו) רודף אלף ושניים יניסו רבבה (מישראל), לימות המשיח אחד מישראל רודף אלף ושניים רבבה – "אם לא כי צורם מכרם"! |
פסוק ל"ב "כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם" |
|
ר' יהודה דורשו כלפי ישראל: |
ר' נחמיה דורשו כלפי בבליים: |
ר' יהודה אומר: וכי מגפנה של סדום אתם או ממטעה של עמורה אתם? והלא אין אתם אלא ממטע קודש שנאמר (ירמיהו ב'): "ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת". |
ר' נחמיה אומר: בודאי מגפן סדום אתם וממטעה של עמורה אתם! תלמידיו של נחש הקדמוני אתם שהטעה את אדם ואת חוה! |
פסוק ל"ז "וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" |
|
ר' יהודה דורשו כלפי ישראל: |
ר' נחמיה דורשו כלפי בבליים: |
ר' יהודה אומר: ישראל אומרים להם לבבליים: היכן ההגמונים שלכם? "אשר חלב זבחימו יאכלו" שהיו נותנים להם אפסניות ועושים להם דונאטובי (מתנות יקרות)?! |
ר' נחמיה אומר: טיטוס הרשע שנכנס לבית קודש הקודשים וגזר את הפרוכת בסיף ואמר: "אם אלוה הוא יבוא וימחה!" "אשר חלב זבחימו יאכלו" – הללו משה הִטְעָם ואמר להם: בנו לכם מזבחות! |
"יקומו ויעזרוכם"! |
"יקומו ויעזרוכם"! |
1. |
הסבר, איזו משתי השיטות הנ"ל נראית לך יותר לפי פשוטו של מקרא ומתקשרת יפה יותר לפסוקים הקודמים כ"ז-כ"ח? |
2. |
רש"י, פסוק ל"ז: ד"ה ואמר: הקב"ה עליהם. שים לב: כאן אין רש"י מפרש לא כשיטת ר' יהודה ולא כשיטת ר' נחמיה – אלא בדרך שלישית. מה הניעו לכך? |
| 3. |
רש"י, פסוק ל"ז: ד"ה ואמר: הקב"ה עליהם. הרא"ם, מעיר: צריך לבאר שוי"ו של "ואמר" כוי"ו של דברים ז' י"ב: "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית". ועיין רש"י שם: ישמור לך הבטחתו. הסבר, מה אם כן מובנה של וי"ו זו לדעת רש"י? |
שאלה קשה
