המשכן - מתוך דברי אגדה
שמות פרק כה
א. | המשכן |
שמות רבה ל"ד:
...אליהוא אמר (איוב ל"ז כ"ג): "שדי לא מצאנוהו שגיא כח". מי ששומע פסוק זה, הוא אומר: שמא חירופים הוא חס ושלום?! אלא כך אמר אליהוא: לא מצינו כח גבורתו של הקב"ה עם בריותיו, שאין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו, לא בא על האדם אלא לפי כוחו. אתה מוצא כשנתן הקב"ה את התורה לישראל, אילו באו עליהם בחוזק כוחו, לא היו יכולין לעמוד, שנאמר (דברים ה') "אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלוקינו – ומתנו", אלא לא בא עליהם אלא לפי כוחם, שנאמר (תהלים כ"ט) "קול ה' בכח", "בכוחו" – אינו אומר, אלא "בכח", לפי כוחו של כל אחד ואחד.
דבר אחר (איוב כ"ו): "שדי לא מצאנוהו שגיא כח" – בשעה שאמר הקב"ה למשה: "עשה לי משכן" – התחיל משה מתמיה ואומר: כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים, והוא אומר: "עשה לי משכן"?! (תנחומא: בשעה שאמר לו הקב"ה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמר משה: ריבונו של עולם, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך...) ועוד היה משה מסתכל ורואה ששלמה עומד ובונה בית המקדש, שהוא גדול מן המשכן, ואומר לפני הקב"ה (מלכים א' ח') "כי האמנם ישב אלוקים על הארץ". אמר משה: ומה בית המקדש שהוא יותר ויותר מן המשכן, שלמה אומר כן, משכן על אחת כמה וכמה! ...אמר הקב"ה: לא כשם שאתה סבור כך אני סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום וחמשה במערב (שמות כ"ו י"ח-כ"ב) ואצמצם שכינתי שלי ואשכון ביניהם.
שמות רבה ל"ג:
(כ"ה ב') "ויקחו לי תרומה" – הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה') "אני ישנה ולבי ער". אמרה כנסת ישראל: אני ישנה מן הקץ – אלא הקב"ה ער שנאמר (תהלים ע"ג) "צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם" אני ישנה ממעשה העגל (=התיאשתי שמא חס ושלום לא יתרצה עוד, "ישנה" – נרדמתי ונדממתי – "מתנות כהונה") והקב"ה מרתיק עלי (לשון הכאה ודפיקה), הוי "ויקחו לי תרומה".
מדרש אגדה תרומה:
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה ... ועשית את המזבח עצי שטים" – כל עניין המנורה והשולחן והמזבח והקרשים והאהל והיריעות וכל כלי המשכן – מפני מה? אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מלכי הגויים יש להם אוהל ושולחן ומנורה ומקטר קטורת, וכן הוא תכסיסי מלוכה, כי כל מלך צריך לכך, ואתה הוא מלכנו גואלנו מושיענו – לא יהיו לפניך תכסיסי מלוכה, עד שיוודע לכל באי עולם כי אתה הוא המלך?
אמר להם: בני, אותם בשר ודם צריכים לכל זה, אבל אני איני צריך, כי אין לפני לא אכילה ולא שתייה, ואיני צריך מאור, ועבדי יוכיחו כי השמש והירח מאירים לכל העולם ואני משפיע עליהם מאורי, ואני אשגיח עליכם לטובה בזכות אבותיכם.
אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אין אנחנו מבקשים את האבות (ישעיה ס"ג), "כי אתה אבינו, אברהם לא ידענו וישראל לא הכרנו". אמר להם הקב"ה: אם כן, עשו מה שאתם חפצים, אלא עשו אותם כאשר אני מצווה אתכם... שנאמר "ועשו לי מקדש..." "ועשו מנורה... ועשו שולחן... ועשו מזבח מקטר קטרת".
1. |
מה המשותף בשלושת המדרשים בהסבירם את טעם המשכן, ומה השאלה שרצו כולם לתרץ? |
2. |
מהו הקשר שבין הפסוק באיוב כ"ו המובא במדרש הראשון, ובין רעיונו העיקרי של המדרש? |
3. |
מהי כוונת המדרש הראשון בהדגישו את המידות הקטנות שבמשכן? |
4. |
מתי צווה משה לעשות משכן לפי דעת המדרש השני, ומה מצריכו לקבוע את זמן הציווי כאשר קבע? |
5. |
מה הרעיון שרצה המדרש השלישי לבטא בעזרת הפסוק מישעיה ס"ג - מה הקשר שבין פסוק זה לבין בקשת ישראל לבנות משכן לה'? |
6. |
נסה להסביר את ההבדל שבין שלושת המדרשים בנתינת טעם למשכן! |