"וכי יריבון אנשים"

שים לב:

פרק כ"א פסוק י"ח       

"וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים"

פרק כ"א פסוק כ'          

"וְכִי יַכֶּה אִישׁ"

פרק כ"א פסוק כ"ב          

"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"

פרק כ"א פסוק כ"ו          

"וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ"

פרק כ"א פסוק כ"ח         

"וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ"

פרק כ"א פסוק ל"ג       

"וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר"

פרק כ"א פסוק ל"ה        

"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ"

לעומת: 

פרק כ"א פסוק ל"ז          

"כִּי יִגְנֹב אִישׁ"

פרק כ"ב פסוק ד'           

"כִּי יַבְעֶר אִישׁ"

פרק כ"ב פסוק ה'         

"כִּי תֵצֵא אֵשׁ"

פסוק י"ח

"וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים"

פסוק י"ט

"אִם יָקוּם"

פסוק י"ח

"וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף"

פסוק י"ח

"וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב"

רש"י:

ד"ה ונפל למשכב: כתרגומו: ויפול לבטלן. לחולי שמבטלו ממלאכתו.  

פסוק י"ט

"עַל מִשְׁעַנְתּוֹ"

תרגום אונקלוס:

על בוריה.

רש"י:

על בוריו וכוחו.

ראב"ע:

על חז"ל נסמוך, שפירשו "על משענתו" - שלא ישען על אחר כמשפט החולים, רק על עצמו.

רמב"ן:

ד"ה על משענתו: על בוריו וכוחו - לשון רש"י. ואמר ר' אברהם כי טעמו שלא ישען על אחר כדרך החולים, רק על עצמו, כי אז ינקה המכה שיוציאוהו מבית הסוהר.
ולפי דעתי כי משענתו כפשוטו, כמו: "ואיש משענתו בידו מרוב ימים" (זכריה ח' ד'), משענת הקנה הרצוץ (מלכים ב' י"ח כ"א). ויאמר הכתוב כי כאשר יתחזק המוכה והוא מתהלך תמיד בחוץ בשווקים וברחובות על משענתו כמשפט החלושים שנתרפאו מחולי - ונקה המכה. ולימד שאפילו פשע בנפשו ומת בחולשתו אחרי כן - לא יומת. ודיבר הכתוב בהווה, כי המוכים שנפלו למשכב לא יתהלכו בחוץ עד שתחיה מכתם ויצאו מידי סכנה, וזה טעם והתהלך בחוץ, כי אם יקום ויתהלך בביתו על משענתו - לא ינקה.
ובמכילתא (כאן) "אם יקום והתהלך", שומע אני בתוך הבית, תלמוד לומר: בחוץ. אי בחוץ שומע אני אפילו מתנונה, תלמוד לומר אם יקום. וגם זה נכון מאד שיאמר הכתוב אם יקום ממשכבו לגמרי והוא מתהלך תמיד בחוצות שלא יחזור למשכבו בבואו מן החוץ כמנהג המתנונים, אף על פי שהוא חלוש ונשען על משענת, ינקה המכה.
והכלל כי כל זה כמין משל בהווה, והדין הוא שיאמדוהו לחיים, ולכך תרגום אונקלוס: על בוריה. ואמר רק שבתו יתן ורפא ירפא - ולא אמר שבתו ורפואתו יתן, להגיד שיתן השכר אל הרופאים וירפאו אותו, ולא יוכל לתבוע שיתן לו השכר והוא יעשה בו דברים אחרים, רק ירפא בו על כל פנים.