מכת בכורות

שמות רבה י"ח:

...אמר לו משה (י' כ"ט) "כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך". אמר הקב"ה: "עדיין מתבקש לי להודיע לפרעה מכה אחת". מיד קפץ עליו אלוקים, כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה, שאמר לו: "לא אוסיף עוד ראות פניך" – שלא ימצא בדאי, ואתה מוצא שלא דיבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה. מנין? שנאמר (ט' כ"ט) כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה', ועכשיו קפץ הקב"ה ודבר עם משה שנאמר (י"א א') "עוד נגע אחד אביא על פרעה".
כיוון ששמע משה שמח ונתגדל שנאמר "גם האיש משה גדול מאוד". התחיל צווח בפרהסיא: "כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא..." יפה אמרת: אל תוסיף ראות פני אני איני עוד בא אצלך, אלא אתה בא אצלי, ושר צבא הזה שעומד עמך וזה האפרכוס (מושל) שלך וכל בני פלטין אלו שלך באין אצלי עמך ומתבקשים הימני ומשתחוים לי שנצא מכאן, דכתיב (י"א ח') "וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי"... כיוון שהגיע חצי הלילה כאשר אמר משה מיד (י"ב כ"ט) "וה' הכה כל בכור...", לפיכך: (ישעיה מ"ד) "מקיים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים".

רש"י, פסוק ד':

ד"ה ויאמר משה כה אמר ה': בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו.

רמב"ן, פסוק א':

ד"ה ויאמר ה' אל משה:...(אחרי הביאו את דברי רש"י) וכן אמרו רבותינו (שמות רבה י"ח א'): קפץ עליו האלהים, כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה שאמר לא אוסיף עוד ראות פניך שלא ימצא בדאי, ואתה מוצא שלא דיבר הקב"ה עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה, מנין? כצאתי את העיר וגו' (שמות ט' כ"ט), ועכשיו קפץ הקב"ה ודבר עם משה, שנאמר עוד נגע אחד וגו'. והנה גם בזה קיצר בסיפורים, כי ה' אמר לו: עוד נגע אחד אביא על פרעה, והודיעו הנגע ההוא, ואמר לו כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים וכל ענין הפרשה ההיא (פסוקים ד'-ח'), אבל לא רצה הכתוב להאריך באמירה שאמר ה’ למשה כי די במה שסיפר משה לפרעה כה אמר ה', כמו שפירשתי בארבה (שמות י' ב'). ובאו כענין הזה פרשיות רבות בתורה. ובסדר הזה, פרשת "קדש לי כל בכור" תקצר בדיבור הקב"ה למשה (שמות י"ג ב'), ותאריך במאמר משה אל העם זכור את היום הזה (שמות י"ג ג'), וגמר הפרשה כולה, והם דברי ה’ אל משה שאמרם לישראל בו בלשון שנצטוה. ואמר (פסוק ב'): דבר נא באזני העם, בצאתך מלפני פרעה.

ראב"ע, פסוק א':

ד"ה ויאמר ה' אל פרעה: היה ראוי שתהיה דבקה בפסוק הזה פרשת ויאמר משה כה אמר ה', ונכנסה ביניהם פרשת עוד נגע אחד. והטעם להורות זה שאמר כה אמר ה'. ומתי נאמר לו? וזה נאמר לו במדין עוד הנה אנכי הורג את בנך בכורך. ובבוא מכת בכורים צווה מאת ה’ בהר סיני שישאלו איש מאת רעהו, וכבר פירשתי למה שם כתוב ושאלה אשה משכנתה וכאן כתיב וישאלו איש מאת רעהו. והנה פירש ויאמר ה' אל אל משה עוד נגע אחד וכבר אמר ה’ זה למשה כי רבים ככה. ויאמר גרש יגרש כאשר אמר וביד חזקה יגרשם מארצו.