פרשת פינחס
שנת תשט"ז
בנות צלפחד
במדבר פרק כז, פסוקים א - יא
1) פרק כ"ו פסוק ס"ד
ד"ה ובאלה לא היה איש: אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים (במדבר י"ד): "ניתנה ראש ונשובה מצרימה", והנשים אומרות (כ"ז ד'): "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו". |
|
מניין לרש"י הרמז בפסוק לכך שעל הנשים לא נגזרה הגזירה? | |
2) פרק כ"ז פסוק א'
ד"ה למשפחות מנשה בן יוסף: למה נאמר? והלוא כבר נאמר "בן מנשה"? אלא לומר לך: יוסף חיבב את הארץ, שנאמר (בראשית נ'): "והעליתם את עצמותי מזה" – ובנותיו חיבבו את הארץ, שנאמר "תנה לנו אחוזה" (כ"ז ד') |
|
מקשה בעל העמק דבר:
מה ראיה היא זו שחיבבו את ארץ ישראל? וכי היה להם עצה לשוב מצרימה? ומה זה חידוש שביקשו נחלה בארץ ישראל?
מה קשה לו? | |
3) פרק כ"ז פסוק ה'
ד"ה ויקרב משה את משפטן: נתעלמה הלכה ממנו, וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א'): "והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי". |
|
פסוק ה'
"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'"
רש"י:
נתעלמה הלכה ממנו, וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א'): "והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי".
בעל צידה לדרך:
יש שפירשו, כי כיוון שגילו בנות צלפחד בטענותיהן שלא היה אביהן מעדת שונאיו של משה, היה בזה קירוב הדעת למשה, ואילו היה דן את דינם, היה כאילו נוטל שוחד דברים, ועל כן חשך עצמו מן הדין ולא רצה לדון אותן, ולא משום שנתעלמה הלכה ממנו. ואין זה נראה נכון!
|
התוכל להסביר מהי חולשת הפירוש הזה ובעל כורחנו נקבל דעת רש"י שנתעלמה ממנו הלכה דרך עונש? |
פסוק ז'
"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"
רש"י:
כתרגומו: יאות. כך כתובה פרשה זו לפני במרום, מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה.
| 1. |
בעל באר יצחק, מתקן גרסת רש"י:
נראה לי שצריך לגרוס: כתרגומו: יאות. ומדרשו: כך כתובה פרשה זו וגו'.
הסבר, מה טעם לתיקון גרסה זה? |
| 2. |
מה ראה תרגום אונקלוס לתרגם "כן" במקומנו במילה "יאות" ולא כפי שתרגם
בראשית י"ח ה': כן תעשה – כן תעבד
שמות ז' ו': כן עשו – כן עבדו? |
| 3. |
מה ראה רש"י צורך להביא עוד פירוש שני?
ד"ה כן בנות צלפחד דוברות: יפה תבעו, אשרי אדם שהקדוש ברוך הוא מודה לדבריו.
מה תיקן בפירושו זה? |
פסוק ג'
"וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח"
בבא בתרא קי"ח:
"והוא לא היה בתוך העדה" – זהו עדת מרגלים, "הנועדים על ה'" – אלו המתלוננים, "בעדת קרח" – כמשמעו.
רש"י:
ד"ה והוא לא היה: לפי שהיו באות לומר בחטאו מת, נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהיצו על ה' היה, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא אחרים עמו.
| 1. |
בעל תורה תמימה, מקשה על דברי הגמרא:
מנא ליה לדרוש כך, דילמא כמשמעו, שלא היה בעדת קרח?
ישב שאלתו! |
| 2. |
למה שינה הדרשן מסדר המאורעות שהוא (א) מתלוננים (ב) מרגלים (ג) עדת קרח? |