משלי בלעם הראשונים
במדבר פרק כג
| א. | השוואה בין שלושת המשלים |
השווה את שלושת המשלים הראשונים:
|
פרק כ"ג |
|
פסוק ז' "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל פסוק ח' מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'? פסוק ט' כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב פסוק י' מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ" |
פסוק י"ח "קוּם בָּלָק וּשְׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר פסוק י"ט לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה? פסוק כ' הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה! פסוק כ"א לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ פסוק כ"ב אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ פסוק כ"ג כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל פסוק כ"ד הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" |
פסוק ה' "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל פסוק ו' כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם פסוק ז' יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ פסוק ח' אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ פסוק ט' כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר" |
1. |
כיצד משקפים שלושת המשלים האלה את שינוי עמדתו ביחס לבלק מלך מואב שולחו? |
| 2. |
איזה מקום תופש האני של המדבר בכל אחד משלושת המשלים, ומה אפשר ללמוד מזה על ההבדל המהותי שביניהם? השווה במיוחד כ"ג, כ' לכ"ד ט'. |
3. |
לאיזו תקופה בתולדות ישראל מתייחסים הראשון, השני והשלישי? עיין ברש"י, כ"ג ט': ד"ה כי מראש צורים אראנו: אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות. |
4. |
מה ההבדל בין שלושתם בשימוש בדימויים, וכיצד אפשר להסביר שוני זה? |
5. |
שים לב: שונים הם הדימויים שבהם מדמה בלעם את ישראל בחלק הראשון של משלו השלישי, ובין הדימויים בהם הוא מדמה את ישראל בחלקו השני של משלו השלישי. מה ההבדל בין שני סוגי המשלים וכיצד הוא המעבר מחלק לחלק? |
6. |
בכ"ד ו' לפנינו ארבעה דימויים.
|
7. |
מה הרעיון החדש המתווסף על ידי דימוי הצומח בפסוק ז' על הדימויים של פסוק ו'? |
8. |
כ"ד ט': "מִי יְקִימֶנּוּ" השווה לבראשית מ"ט ט': "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" ועיין שם בדברי ראב"ע: ד"ה כרע רבץ כארי: שמנהג האריה אחר שטרף ישב על ברכיו וירבץ, ואילו היה עובר כל מין חיות לא יקום מפניהם שיברח. ורשב"ם: אתה יהודה בני, לאחר שתעלה מלטרוף טרף באומות ותכרע ותשכב בעירך, לא יבוא אויב להחרידך ולהקימך ממקומך, זהו עיקר פשוטו. והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק ולא בחילוק טעמיו. מה פירוש השאלה הרטורית הזו ובמה היא מתאימה להיות שיא הברכות? ועיין גם ויקרא כ"ו ו': "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" ורש"י, שם: ד"ה ונתתי שלום: שמא תאמרו: הרי מאכל, הרי משתה, אם אין שלום - אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת "ונתתי שלום בארץ". מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר (ישעיהו מה) "עושה שלום ובורא את הכל" [!]. |
שאלה קשה
