|
בפרשת וישב, בתיאור תקופת הייסורין של יוסף, לא מצאנו בתורה שיוסף בכה. בפרשת מקץ – בתקופת גדלותו – מצינו אותו בוכה פעמיים:
פרק מ"ב פסוק כ"ד
"וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ"
פרק מ"ג פסוק ל'
"וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה"
מהן הסיבות לשתי בכיותיו אלה? |
פסוק ו'
"לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח"
|
מקשים: מה ראה יעקב לשאול בניו שאלה זו ולבוא עליהם בטענה עכשיו, והלא אין בזה תשובה לדברי יהודה (בפסוק ה') וגם לא טען יעקב טענה זו בספרם לו העניין בפעם הראשונה (בפרק מ"ב אחרי פסוק ל"ד).
נסה לענות לשאלה זו. |
פסוק ח'
"שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי"
השווה:
פסוק ח'
"שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי" |
שמות ד'
"שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" |
תהלים ס"ט
"קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ" |
ויקרא ט'
"קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ" |
במדבר י'
"שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" |
בראשית ל"א
"וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ" |
|
הסבר על פי השוואה זו, למה נאמר בפסוקנו "שלחה" ולא "שלח"? |
פרק מ"ב פסוק ב':
ד"ה רדו שמה: אמר לכו, רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים, כמנין רד"ו.
פרק מ"ב פסוק י"א:
ד"ה כלנו בני איש אחד נחנו: נצנצה בהם רוח הקודש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם.
פרק מ"ג פסוק ח':
ד"ה ונחיה: נצנצה בו רוח הקודש, על ידי הליכה זו תחי רוחך שנאמר (מ"ה כ"ז) ותחי רוח יעקב אביהם.
פרק מ"ג פסוק י"ד:
ד"ה אחר: רוח הקודש נזרקה בו, לרבות יוסף.
| 1. |
מה הרעיון המשותף בכל דברי רש"י אלה?
(למדרשים מסוג זה עיין יצחק היינמן, דרכי האגדה 127-128). |
| 2. |
מה הניע את חז"ל למצוא דווקא בפרשתנו דיבורים דו-משמעיים לרוב? |
| 3. |
פסוק י"א:
ד"ה איפא: כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן מילה בלשון עברי: אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם, צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו.
| א. |
מה קשה לו, ומה תיקן בהוסיפו המילים "אזדקק לעשות שאשלחנו"? |
| ב. |
למה הוצרך רש"י להוסיף המילים "ואומר אני" לפני "זאת עשו"? |
|
פסוק י"א
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"
השווה מנחה זו ששולח יעקב ליוסף למנחה ששלח לאחיו לעשו, ל"ב ט"ו-ט"ז:
"עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה"
|
מה ההבדל בין שתי המנחות, ומהי סיבת שינוי זה? |
שאלה קשה
