שליחותו של עבד אברהם
בראשית פרק כד
א. | טיב הסימן של עבד אברהם |
הסבר, במה היה הסימן שקבע לו העבד (פסוק כ"ד) סימן בחן טוב להכיר אם מתאימה הנערה להיות אשה לבן אברהם? שים לב לכך שבעלי החי המושקים כאן הם – גמלים! ושים לב למסופר בבראשית י"ח א'-ח'; דברים כ"ג ד'-ז'. |
ב. | כינויי העבד |
העבד הנשלח על ידי אברהם לקחת אישה ליצחק נקרא בכתוב בכינויים שונים:
פסוק ב'
"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ"
פסוק ה'
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה"
פסוק ט'
"וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם"
פסוק י'
"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ"
פסוק י"ז
"וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא..."
פסוק כ"א
"וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ"
פסוק כ"ב
"וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב..."
פסוק כ"ו
"וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'"
פסוק כ"ט
"וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה..."
פסוק ל'
"וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן"
פסוק ל"ב
"וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים"
פסוק נ"ב
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם..."
פסוק נ"ג
"וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה"
פסוק נ"ט
"וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה... וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם"
פסוק ס"א
"וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ... וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ"
פסוק ס"ה
"וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד... וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי"
הסבר את סיבת השינויים האלה. (השווה גם גיליון מקץ תש"ו שאלה א', גיליון וירא תש"ט שאלה ג', גיליון וירא תשי"א שאלה ב' ונסה להפשיט מדוגמאות אלה כלל סגנוני.) |
ג. | הוראת המילה "לשוח" |
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ"
ונפק יצחק לצלאה.
רש"י:
לשוח: לשון תפילה כמו (תהלים ע"ב) "לפני ה' ישפך שיחו".
לשוח: ללכת בין השיחים.
לשוח: כדכתיב (ב') "וכל שיח השדה". כלומר לטעת אילנות ולראות ענייני פועליו.
הרכסים לבקעה (ר' יהודה לייב שפירא, חי במאה ה-18):
מן "שיר" יאמר "לשור" (שמואל א' י"ח ו') מן "פיח" יאמר (תהלים י') "כל צורריו יפיח בהם". כן מן "ישפך שיחו" יאמר "לשוח", והמפרש לטייל בין השיחים – דבר זר פירשו. היתכן לומר מן "יעץ" "לעוץ", מן "גן" "לגון" וכיוצא. ואם דברי רש"י ז"ל מפי חז"ל לא ישרו בעיניו – למה לא פירש: לדבר עם רעהו מעניין גדול ומסוים, כמו "שיחו בכל נפלאותיו" (תהלים ק"ה)?
והמתרגמים תרגמוהו:
Buber-Rosenzweig: zu klagen
. Revised Version: to meditate
1. |
מהן ההוראות השונות שבהן מתפרשת המילה? |
2. |
התוכל להביא סעד לדברי רש"י מתוך הפרק עצמו? (העזר בדברי העמק דבר גיליון תולדות תש"ו, א'). |
ד. | לסדר הפסוקים ס"ד-ס"ה |
"וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל"
פסוק ס"ה
"וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה"
ד"ה ותפל: ...והפסוק הבא מאוחר הוא מוקדם, כי "ותאמר אל העבד" - וכבר אמרה אל העבד.
ד"ה ותרא את יצחק: לשון רש"י, ראתה אותו הדור ונתביישה ממנו. ורבי אברהם פירש כי הפסוק האחרון מוקדם, כי 'ותאמר אל העבד', וכבר אמרה אל העבד, ורבים בתורה כן על דעתו. ובאמת שימצאו מהם, אבל בכאן איננו נכון, שיצטרך לערב שתי המקראות, ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדוני ותפול מעל הגמל ותקח הצעיף ותתכס.
ולדעתי, בראות רבקה איש הולך לקראתו בשדה - שירט הדרך והלך בשדה לעומתם - ידעה כי הוא הוא בא לראותם ולקרוא לשלום או להכניסם אל ביתו ללון, עשתה כדרך מוסר הנשים לעמוד בהצנע.
1. |
מה בין ראב"ע לרמב"ן בפירוש הפסוקים? |
2. |
מדוע מתנגד הרמב"ן לראב"ע באמרו ש"בכאן איננו נכון"? |