תגובת משה לחטא העגל

זהו המשכם של גיליונות כי תשא תשי"ב, תשי"ד, תשט"ו, בפעולות משה למן רדתו מן ההר.

אברבנאל, שואל:

במה שאמר משה אל העם (ל'): "ואתם חטאתם חטאה גדולה". וכן אמר בתפילתו (ל"א): "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם עגל זהב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך...", כי הנה קודם שירד משה מן ההר התפלל על עוון העגל, ושם נאמר (י"ד) "ויינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו" – ואם כבר שב מחרון אפו, לא הייתה צריכה תפילה אחרת, ולא שיעלה אל ה' לבקש עליו ולא שיאמר "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין..."                  

פסוק ל'

"אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה"

ספורנו:

דעו גודל חטאתכם, כי אמנם בידיעתו תהיה תשובה בלי ספק כאמרו (תהילים נ"א): "כי פשעי אני אדע" וכאמרו (ירמיהו ג') "אך דעי עונך".            

פסוק ל"א

"אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"

רש"י: 

ד"ה אלוהי זהב: אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם. מה יעשו שלא יחטאו? משל למלך שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו ותולה לו כיס בצווארו ומעמידו בפתח בית זונות, מה יעשה הבן שלא יחטא?

מקורותיו של רש"י הם:

ברכות ל"ב א':

משה הטיח דברים כלפי מעלה...
דבי ר' ינאי אמרי מהכא: (דברים א' א') "ודי זהב". מאי "ודי זהב"? אמרי דבי ר' ינאי: כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו "די", הוא גרם שיעשו את העגל. אמרו דבי ר' ינאי: אין ארי נוהם (רש"י: שמח ומשתגע ומזיק) מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר...
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: משל לאדם שהיה לו בן, הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלו לו כיס על צווארו והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא.

יומא פ"ו ע"ב:

...וצריך לפרוט את החטא

(רש"י:

כשהוא מתוודה אומר חטא פלוני חטאתי)

שנאמר (שמות ל"ב): "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב"... דברי ר' יהודה בן בבא. ר' עקיבא אומר: (תהילים ל"ב א') "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"

(רש"י:

אשרי מי שלא נתגלה עוונו),

אלא מהו שאמר משה "ויעשו להם אלוהי זהב"? כדר' ינאי, דאמר ר' ינאי: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שאמרו "די" גרם להם שיעשו אלוהי זהב.