"ויקחו לי תרומה..."

פסוק א'

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ"

רש"י:

ד"ה לי: לשמי.

והשווה רש"י, לשמות כ, כ"א:

ד"ה תעשה לי: שתהא תחילת עשייתו לשמי.

שמות כ"ה ח':

 ד"ה ועשו לי מקדש: ועשו לשמי בית קדושה.

ראב"ע:

ד"ה ויקחו לי: כגזרת (שופטים ד' י"ח) "סורה אלי" שיסור הנקרא ממקומו ויקרב אליו; וככה: שיקח מאתו ויתן לו. וככה (מלכים א' י"ז) "קחי נא לי מעט מים".

פסוק ח'

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

מלבי"ם:

ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, כי יכוון את עצמו להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו... וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה', עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת.

פסוק ח'

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

יצחק שמואל רג'יו, ביאור:

הנה שלמה אמר (מלכים א' ח' כ"ו) "כי אמנם ישב אלוקים על הארץ, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך – אף כי הבית הזה" ולא אמר כי האמנם "ישכון", כי יש הפרש בין ישב ובין שכן, כי ה"שוכן" אינו על היושב קרוב לחברו, שהרי נאמר: (שמות י"ג י"ד) "הוא ושכנו הקרוב אליו", (משלי כ"ז) "טוב שכן קרוב מאח רחוק", שמענו שיש שכן שאינו קרוב; אבל נופל "שכן" על מי שמתעסק עמו ורוצה בדבריו ובמעשהו. לכן בלוט נאמר שהיה "יושב בסדום" (בראשית י"ט), שם ישב אבל לא התעסק עם רשעי המקום; אבל אברהם אבינו היה שוכן באלוני ממרא, שהיה לו עסקים ורעות עמהם, כי היו בעלי בריתו; וכן כאן אמר שיעשו לשמו בית קדושה, והוא יתברך כביכול יתעסק עמהם, כי שם ישמרו פניו בעבודה ובתפילה, והוא יענם באור הנבואה ורוח אלוקים, יאר פניו אליהם ויחנם, כי העולם התחתון נברא בשביל האדם לבדו, שבו נשמת חיים יודעת כבוד האל, ולמענו יש קשר בין השם ובין הארץ.

שמות רבה ל"ד ב':

(שמות כ"ה י') "ועשו ארון עצי שטים": מה כתיב למעלה? "ויקחו לי תרומה" – מיד "ועשו ארון", מה התורה קדמה לכל, כך במעשה המשכן הקדים הארון לכל הכלים. מה האור קדם לכל מעשה בראשית, דכתיב (בראשית א' ג'): "ויאמר אלוקים יהי אור" אף במשכן – תורה שנקראת אור, דכתיב (משלי ו'): "כי נר מצוה ותורה אור" קדמו מעשיה לכל הכלים.
דבר אחר: "ועשו ארון" – מפני מה בכל הכלים האלה כתיב: "ועשית", ובארון כתיב "ועשו"? אמר ר' יהודה בר' שלום: אמר לו הקדוש ברוך הוא: יבואו הכול ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה.