השווה:
בכניסה לתיבה נאמר:
פרק ו' פסוק י"ח
"וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ |
וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" |
פרק ז' פסוק ז'
"וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו |
וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ" |
ביציאה מן התיבה:
פרק ח' פסוק ט"ז
"צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ |
וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" |
פרק ח' פסוק י"ח
"וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו |
וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ" |
| 2. |
הידועים לך עוד מקומות ברש"י או במדרשים המפרשים שינויים בסדר המילים? |
השווה:
פרק ו' פסוק ט'
"נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו"
פרק ז' פסוק א'
"אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה"
רש"י:
ד"ה ראיתי צדיק: ולא נאמר "צדיק תמים", מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו - שלא בפניו.
רש"י, במדבר י"ב ה':
ד"ה ויצאו שניהם: ומפני מה מְשכן והפרידן ממשה? לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו - שלא בפניו. וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר: "איש צדיק תמים", בפניו נאמר: "כי אותך ראיתי צדיק לפני".
| 1. |
מה קשה לרש"י בפרק ז' פסוק א'?
(לקושי מעין זה עיין גם גיליון דברים תשי"ב שאלה ג דברי רש"י ודברי הגר"א שם). |
| 2. |
הסבר מה הן שתי הסיבות (החינוכיות-מוסריות) לכלל זה, שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו - שלא בפניו. |
| 3. |
מה ראה רש"י לומר במקומנו "מכאן שאומרים", ובבמדבר: "לפי שאומרים"? |
| 4. |
קאסוטו בספרו 'מנח עד אברהם' מסכים עם פירושם של חז"ל (שהובא לעיל ברש"י) להיעדר המילה "תמים" בפרק ז' פסוק א', אלא שמצא בלשון הפסוקים (ו', ט'; ז', א') עוד ראייה לכך, שאומרים מקצת שבחו בפניו, וכולו - שלא בפניו.
מהו הרמז הנוסף לכך בפסוקינו? |
פרק ז' פסוק א'
"בֹּא אַתָּה...
כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה"
בעל כלי יקר, מקשה:
ולמה לא אמר כן מיד כשציוה לו על עשיית התיבה (ו' י"ד עשה לך תיבה) והבטיחהו על הצלתו (ו' י"ח): "והקימותי את בריתי אתך ובאת אל התיבה..."?
|
נמק (בנימוק אחד או שניים) את איחור הטעם "כי אותך ראיתי צדיק לפני" בדברי ה' עד למקומנו! |
פסוק ה'
"וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'"
פסוק ז'
"וַיָּבֹא נֹחַ... אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל"
רש"י:
ד"ה ויעש נח: זה ביאתו לתיבה.
ד"ה מפני מי המבול: אף נח מקטני אמונה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.
רד"ק:
ד"ה ויבוא נח: שבעת ימים נכנס קודם בוא המבול, זהו "מפני מי המבול" ונכנס קודם שיבואו. ולא ידענו טעם בדברי האומר (בראשית רבה) שאף נח היה מקטני אמונה, שהרי הכתוב העיד עליו שהיה צדיק תמים ועשה ככל אשר ציוהו ה'.
הקדוש אנשלמה אשתרוק, מדרשי התורה:
ד"ה מפני מי המבול: שהיה מתרה בם (=בבני דורו) להשיבם למוטב, מפני מה שהיו רואים בירידת המים והגשם שלא כנהוג, עד שדחפוהו המים, והניחם בעל כורחו.
| 1. |
מה ראה רש"י לפרש פסוק ה' ד"ה ויעש נח כפי שפירש, ולא פירשו על בניין התיבה? |
| 2. |
הסבר כיצד מתיישבין דבריו לפסוק ז' עם דבריו לפסוק ה,' והלוא נראין כסותרים זה את זה? |
| 3. |
מה קשה לכל המפרשים הנ"ל בפסוק ז'? |
| 4. |
מה הן שתי הדעות המתנגדות בדברי המפרשים הנ"ל? מה יש לומר לחיזוקה של כל אחת משתי הדעות הנ"ל? |
| 5. |
היכן יש למצוא סימוכין לדברי בעל מדרשי התורה גם בדברי רש"י לפרק ו'? |
פסוק י"ב
"וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ"
פסוק י"ז
"וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ"
רש"י:
ד"ה ויהי הגשם: ולהלן הוא אומר "ויהי המבול"? אלא כשהורידן, הורידן ברחמים, שאם יחזרו - יהיו גשמי ברכה; כשלא חזרו - היו למבול.
| 1. |
מה הרעיון המסומל במדרש זה? |
| 2. |
היכן מצאנוהו בדברי הנביאים? |
| 3. |
היכן עמד רש"י בפירושו לפרק ו' על רעיון זה? |