שירת האזינו
דברים פרק לב, פסוקים ו - יד
| א. | חלוקת השירה |
יש מפרשים הרואים את הפסוקים א'-ה' כהקדמה לשירה, ואת פסוק ו' כהתחלת עצם השירה. מה דעתך על חלוקה זו? המסכים אתה עמה או מציע חלוקה אחרת? |
| ב. | השוואת פסוקים |
השווה את פסוקינו ו'-י"ד לירמיהו ב' ו'-ז'
1. |
מה הדומה ומה השונה בין שני המקומות? |
2. |
מה תפקידם של פסוקים ו'-י"ד בתוך השירה כולה? |
| ג. | "הלה' תגמלו זאת" |
"הַ לְה' תִּגְמְלוּ זֹאת"
... אם כן יאמר הכתוב: הזאת תגמלו את ה' על הטובות שעשה עמכם, "עם נבל", שהוא משלם רעה תחת טובה, "ולא חכם" – לדעת כי לנפש גמלו הרעה הזאת, לא לאל, כעניין שנאמר (איוב ל"ה) "אם חטאת מה תפעל בו, ורבו פשעיך – מה תעשה לו?! אם צדקת – מה תתן לו או מה מידך יקח"...
אחר שכיוֵן לתיתכם ממלכת כהנים, האמנם ראוי שתגמלו לו זאת, שתקלקלו מכוונו, לחלל את שם קדשו ולמנות שלא ישיג את התכלית שכיון באמרו "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו".
| 1. |
מה קשה לשני הפרשנים בפסוקנו? |
| 2. |
מהו ההבדל העקרוני בין פירושיהם? |
| ד. | שאלות ודיוקים ברש"י |
1) פסוק ו' ד"ה הלה' תגמלו: לשון תימה: וכי לפניו אתם מעציבין, שיש בידו להיפרע מכם, ושהיטיב לכם בכל הטובות? |
| |||||||||
2) פסוק ו' ד"ה עם נבל: ששכחו את העשוי להם. |
| |||||||||
3) פסוק ו' ד"ה ולא חכם: להבין את הנולדות שיש בידו להיטיב ולהרע. |
| |||||||||
4) פסוק ז' ד"ה זכר ימות עולם: מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו. ד"ה בינו שנות דור ודור: דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. דבר אחר: לא נתתם לבכם על שעבר, בינו שנות דור ודור להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא. |
|
