שליחותו של אליעזר

רשב"ם, פסוק א':

ד"ה וה' ברך את אברם בכל: להודיע האמור לפנינו, שלא שלח עבדיו לקחת אישה ממשפחתו מחמת חוסר נשים בארץ כנען, שלא היו רוצין להזדווג לו, שהרי נתברך בכל וכל העולם מתאווים להזדווג לו. אבל הוא לא רצה כי אם ממשפחתו. וזהו שאמר העבד (פסוק ל"ה) "וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב...", ולכך הוצרך לפרש תחילה "ברך את אברהם בכל". כמו (ט' י"ח) "וחם הוא אבי כנען".

 פסוק ד':

ד"ה אל ארצי: ולא לאותם אנשים שאינם קרובי אלא למולדתי שבארצי תלך.

ד"ה ויקח האיש נזם זהב: יש לומר שאחר ששאל לה "בת מי את?", נתן לה, כמו שכתב לפנינו בסיפור דבריו (בפסוק מ"ז). אלא שלא להפסיק סדר דבריו ותשובת דבריה, לכך הקדים מעשה נתינתו שנתן לה.

ראב"ע, פסוק י"ד: 

ד"ה אותה הוכחת: ...ורבים יתמהו באמרם שלא שאל כהוגן, ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. כי "ויאמר בת מי את" פירושו: וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום. וכן אמר העבד (מ"ז) "ואשאל אותה בת מי את... ואשים הנזם..." וכלל הדבר, שהתפלל לה' שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו.

ר' יוסף אבן כספי, טירת כסף:

נראה מיסוד הענין, כי כוונת אברהם היתה, כי אם לא ישיג אליעזר מבוקשו מבנות בית אביו, שישא משאר בנות כשדים, כי נראה שלא היה מחזיק לקחת אשה לבנו מבנות בית אביו, אם לדעתו שאין הבדל בינם ובין שכניהם, ואם לחשבו שהם לא ירצו לשלוח בנותם. ולכן אמר בסתם "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" וטעם "מולדתי" ארץ מולדתי, כלומר: הארץ שנולד שם. כאמרו עוד (ז') "ומארץ מולדתי", כי מילת "ארצי" מורה על הארץ שדר שם...
... אבל נוטה אני מדעת הראב"ע בפירוש "ויאמר בת מי את" שפירש "וכבר אמר", כי דעתי שהתורה סיפרה בכאן סידור המעשה כמו שהיו בזמנים הסדורים, אבל הוא שינה את הדבר בספרו להם המאורע כמו שאבאר עוד.
... כי כל מה שאמר אליעזר להם היה תועלות בהשגת מבוקשו ברבקה, וכן שינה מפני שלום עצמו, רצוני, להשיג מבוקשו במה שאמר "ואשאל... ואשים", כי זה יותר כבוד וחיבה להם. ואולי לא היתה שם רבקה; ואע"פ שהיתה שם, הנה בלי ספק היתה אז עומדת בענוה זאבית ובצניעות שועלית, כי כן תלבשנה הבחורות לבוש הענוה ברקמת המרמה. וכן הוסיף בברכתו לשם (מ"ח) "לקחת את בת אחי אדוני לבנו", כי רצה להראות ולהחליט מהם, שזה דבר פשוט.

השווה:

פסוק ז'

"ה'... אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי"

פסוק מ'

"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"

פסוק מ'

"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"

בראשית רבה סוף פרשה ל':

ר' יוחנן וריש לקיש: ר' יוחנן אמר: לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר: לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דר' יוחנן אנו צריכים לכבודו. על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו.

פסוק מ'

"ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו"

השוה בתרגום אונקלוס:

בפסוקים ו' טו', כ"ד מ', מ"ח ט"ו תרגם גם יונתן בן עוזיאל כך אבל השוה: