משה בא אל פרעה

לתחילת פרקנו – שיחת משה ואהרן הראשונה עם פרעה (פסוקים א'–ה') עיין גיליון שמות תש"י.

פסוק ג'

"פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב"

לפסוק זה מקשה בעל עקדת יצחק:

וקשה, שאם כפשוטו – מה איכפת ליה (לפרעה) ואם לתיקון רש"י ז"ל – אין פרעה ירא מפני האלוקים?

פסוק ה'

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ
וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם"

רש"י:

הן רבים עתה עם הארץ: שהעבודה מוטלת עליהם – ואתם משביתים אותם מסבלותם – הפסד גדול הוא זה.

ראב"ע:

אמר יפת, כי פירוש "רבים עתה עם הארץ" שלא נחוש אם יבוא דבר או חרב עליכם, כי רבים הם הסובלים.

עקדת יצחק:

אמר הרשע בלבו כמדבר עמהם; הנה כשלא היו העם רבים על זה השיעור אמרנו: "הבה נתחכמה לו פן ירבה" ושמנו עליהם שרי מיסים למען ענותו בסבלותם. ועתה – שכבר הם כרבים "והשבתם אותם מסבלותם"?! זה לא יתכן!

פסוק כ"ב

"לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי?"

ראב"ע:

ד"ה וישב משה: הנה שאלה, אחר שה' הודיע למשה ואמר לו (ג' י"ט) "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה" – עד שיעשה כל האותות אשר ציוהו – אם כן למה יתרעם משה לומר: "למה זה שלחתני והצל לא הצלת"?
התשובה: חשב משה כי מעת דברו אל פרעה יקל מעליהם עולם, והנה הוא הכביד העבודה עליהם. וטעם "למה הרעות" – היפך מה שאמרת (ג', ז'). "ראה ראיתי את עני עמי... וארד להצילו מיד מצרים" – "ולמה זה שלחתני" להרע לישראל והנה לא מצאתי תשובה לשוטרים.

רמב"ן:

ד"ה למה הרעות: אחרי הודיע אלוקים את משה פעמיים, לא יתן אותם מלך מצרים להלוך, מדוע יתרעם? ואמר ר' אברהם, כי חשב משה כי מעת דברו אל פרעה בשליחות ה' יקל מעליהם ויחל האלוקים להצילם, והנה פרעה הכביד והרע. וזה טעם "למה הרעות" כי זה הפך מה שאמרת לי "ראה ראיתי את עני עמי וארד להצילו". ואיננו נכון בעיני, בעבור שאמר "והצל לא הצלת" ואין הצלה רק יציאתם מן הגלות.
ולפי דעתי, שחשב משה רבנו, כי יאמר ה' שלא ישמע אליהם פרעה להוציאם מיד במצוותו ולא באות ובמופת עד שיעשה בו נפלאותיו הרבות. אבל חשב, כי יביאם עליו תכופות זו אחר זו בימים מעטים. וכשיאמר "לא ידעתי את ה'" יצווה לעשות מיד לפניו אות התנין והוא לא ישמע – יכה אותו בו ביום בדם ואחר כך בכל המכות. וכשראה משה שעמדו שלושה ימים והוא ירע להם בכל יום, וה' לא כהה בו ולא נתגלה למשה להודיעו מה יעשה, אז חשב משה כי ארוכה היא.
ויתכן שהיה בזה המעשה שסיפר הכתוב ימים רבים, כי כאשר הוכו שוטרי בני ישראל עמדו ימים עד שדיברו עם פרעה עצמו ואמרו לו (ה', ט"ו): "למה תעשה כה לעבדיך?" – כי אין ברשות כל אדם לבוא בהיכל המלך פנימה ולדבר אליו פנים בפנים, אף כי שוטרי העם הנבאשים בעיניו. והנה סבלו עמלם ולחצם ימים רבים והיו באים עד לפני שער המלך, עד שנשמעה צעקתם לפני המלך וציוה שיבואו לפניו וידברו עימו.
וכן אפשר ששב משה אל ה' ואמר "למה הרעות" אחרי ימים מעת שפגעו בו השוטרים.
ובאלה שמות רבה (ה', כ"ג) אמרו: "ויצאו נוגשי העם ושוטריו" – כיוון שגזר פרעה כך, הלך משה למדין ועשה שם ששה חודשים, ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדין. ועוד אמרו (במדרש שמות רבה ה', כ"ג): "ויפגעו את משה ואת אהרן" – אחר ששה חודשים נגלה הקב"ה אל משה במדין ואמר לו "לך שוב מצרים", בא משה ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהן יוצאין מלפני פרעה.
וכן ראיתי עוד במדרש חזית (שיר השירים רבה ב', כ"ב) "דומה דודי לצבי" מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה, נראה וחוזר ונראה, וכמה נכסה? ר' תנחום אומר: שלושה חודשים. הדא הוא דכתיב (שמות ה', כ') "ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם"...
והנה היו ימים רבים מעת דיבר לו ה' ובואו אל פרעה. ולכן כששב משה אל ה', אמר: "למה הרעות לעם" למהר לשלוח אותי קודם שהגיע הקץ, כי לא היה ראוי לשלוח לו (=לשלוח אותי אל פרעה) עד שתרצה להצילם, כי עתה הרעות להם ולא הצלת אותם, ואם ככה אתה עושה להם – יסופו ברעה אשר תמצאם.
ולכן ענה אותו (ה'): "עתה – בעת הזאת, בקרוב – תראה אשר אעשה לפרעה, כי לא אאריך לו כל כך כאשר חשבת, וקרוב לבוא עיתו וימיו לו ימשכו (עיין ישעיה י"ג כ"ב).

ספורנו:

ד"ה למה זה שלחתני: אם היו ראויים לזה הפורענות, למה גלגלת אותו על ידי?