אברם ולוט

בראשית רבה מ"א:

ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר: בהמתו של אברהם אבינו הייתה יוצאת זמומה ובהמתו של לוט לא הייתה יוצאת זמומה. היו אומרים להם רועי אברהם: הותר הגזל? היו אומרים להם רועי לוט: כך אמר הקב"ה לאברהם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת", ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד. למחר הוא מת ולוט יורשו, ואין אוכלין מדידיהון אינון אכלין (= ואף אם אוכלין בשדות אחרים, משלהם הם אוכלין ואין זה גזל). אמר להם הקב"ה: כך אמרתי לו: "לזרעך נתתי" אימתי? לכשיעקרו שבעת עממים מתוכה, "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" – עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ.

פסיקתא רבתי ג':

... לאו מפני רכושם שהיה רב אלא מפני הדינים שהיו בין הרועים, כמו שכתוב "ויהי ריב בין רועי..." ולמה היו מדינים אלו עם אלו? אלא כשאדם צדיק אף בני ביתו כמותו צדיקים... וכשאדם רשע אף בני ביתו כמותו רשעים. בהמותיו של אברהם היו הרועים מוציאים אותם זמומים שלא יגזלו לבריות, ובהמותיו של לוט לא היו הרועים זוממים אותם. התחילו רועים של אברהם מדיינים עם רועים של לוט ואומרים להם: למה אתם משיאים ללוט שם רע ומוציאים בהמתו שלא זמומה? אמרו להם רועים של לוט: אנו הם שאנו צריכים למחות בידכם, שאתם זוממים את הבהמה, שע"י שאתם יודעים שסוף בהמתו של אברהם לחזור ללוט מפני שאינו מוליד, אין אתם זנין אותה כראוי! מפני שאתם יודעים שאין לאברהם בן ולמחר הוא מת ולוט יורשו, אתם עושים עצמכם צדיקים מבהמותיו של אחר! מה שבהמתו רועה היא גוזלת? לא משלה היא רועה?! לא כך אמר הקב"ה לאברהם: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"? הרי למחר הוא מת ללא בנים ולוט יורשו!
ומי לחשך שע"י דברים הללו היו מדיינים?
אמר רבי יהודה: קרא סופו של הפסוק: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" – מה הדבר הזה? אלא מתוך שהיו מדיינים על כך אמר להם הקב"ה: "הכנעני והפריזי אז יושב בארץ" הן שאמרתי לאברהם, שאני נותן לבניו את הארץ – לבניו, לא לרשע זה שאתם סבורים; ואפילו מה שאמרתי לאברהם שאני נותן לבניו את הארץ - אימתי? כשאגרש את הכנעני ואת הפריזי מתוכה. לאברהם עדיין לא נתתי בנים, והכנעני והפריזי עד עכשיו בעלים עליה - ואתם אומרין כן?