פרשת ואתחנן
שנת תשט"ז
"ואהבת את ה'..."
דברים פרק ו, פסוקים ה - ו
פסוק ה'
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ"
ספרי דברים ה:
אפילו הוא נוטל את נפשך, וכן הוא אומר (תהלים מ"ד) "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה".
רש"י:
אפילו הוא נוטל את נפשך.
ומקשה האלשיך, לדברי חז"ל אלה:
יותר היה צודק אמרו "אפילו נוטלים את נפשך" – ויחזור אל המעבירים את ישראל על דת, באומרם: "עבור ואל תֵּהרֵג – או תֵּהרֵג!" ולמה אמרו אפילו הוא נוטל את נפשך?
|
ענה לשאלת האלשיך!
(הערה: ועיין ברשב"ם שבו נאמר הנוסח המוצע על ידי האלשיך כמו בגמרא ברכות כ"א ולא כמו בספרי דלעיל). |
1) פסוק ה'
ד"ה ובכל מאודך: בכל ממונך, יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמר "בכל מאודך". |
|
לשם מה הוסיף רש"י את דבריו "יש לך אדם..." ולמה לא הסתפק בפירוש המלה "מאודך"? | |
2) פסוק ה'
ד"ה ובכל מאודך: דבר אחר: בכל מידה ומידה שמודד לך, בין במידה טובה, בין במידת פורענות. וכן בדוד הוא אומר: (תהלים קט"ז) "כוס ישועות אשא" וגו' "צרה ויגון אמצא" וגו'. |
| א. |
למה לא הסתפק רש"י בפירושו הראשון ל"מאודך" ולמה צירף אליו דבר אחר? |
| ב. |
מהו הרעיון הכלול בדברי רש"י אלה, וכי אין הוא כלול כבר בדברי רש"י ד"ה בכל נפשך? |
| ג. |
הסבר, כיצד מוכיחים שני הפסוקים מתהלים את צדקת רעיונו? | |
פסוק ה'
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל..."
פסוק ו'
"וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ"
ספרי ו':
לפי שהוא אומר "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" איני יודע באיזה צד אוהבים את הקדוש ברוך הוא. תלמוד לומר: "והיו הדברים האלה על לבבך" - שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומידבק בדרכיו.
(הגרסה בילקוט שמעוני תתל"ט: "איני יודע כיצד לאהוב...")
רש"י:
ד"ה והיו הדברים האלה: ומהו האהבה? "והיו הדברים האלה" – שמתוך כך אתה מכיר בקדוש ברוך הוא וימדבק בדרכיו.
רמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה א':
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר (דברים ו'): "ואהבת את ה' אלוקיך..." ונאמר: "את ה' אלוקיך תירא". והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד (תהלים מ"ב) "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי". וכשמחשב בדברים אלה עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו ויירא ויפחד וידע שהוא בריה קטנה, שפלה, אפלה, עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד (תהלים ח'): "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו..." ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים, כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם. כמו שאמרו חכמים בעניין האהבה: "...שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".
| 1. |
לדברי הרמב"ם האלה אומר הרא"ם, בפירושו לרש"י על פסוקנו:
ואלה הדברים (דהיינו דברי הרמב"ם) אינם על פי מדרש חז"ל שאמרו בספרי שעל ידי כך אתה מכיר את הבורא ותאהבנו.
הסבר מהו הבדל המהותי בין הספרי (ורש"י) לבין הרמב"ם בפירוש מצוות ואהבת? |
| 2. |
מהו הקשר שבין פסוקים ה'-ו' לפי דעת רש"י ולפי דעת הרמב"ם? |