דברי יוסף והאחים לפרעה+הפטרה
בראשית פרק מו, לא - פרק מז, ו
א. | דברי יוסף לאחיו ולפרעה |
השווה:
דברי יוסף אל אחיו ואל בית אביו (מ"ו, ל"א-ל"ב): "אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו |
דברי יוסף אל פרעה (מ"ז, א'):
"אָבִי וְאַחַי |
הסבר את השינויים שהכניס יוסף בדיבורו אל פרעה. |

ב. | דברי האחים לפרעה |
השווה:
יוסף מלמד את אחיו מה לומר "וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה
(בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן) |
אחי יוסף לפני פרעה "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ |
1. |
לדעת החוקר בנו יעקב, יש לפרש את שאלת "מה מעשיכם" דוגמת השאלות שבפרק ג' פסוקים ג', ט', י"ג; ובפרק ד' פסוק ט', ובפרק ל"ג פסוקים ה', ח'. הסבר מה הדמיון בין מקומנו לבין המקומות ההם. |
2. |
מה ההבדל בין "רועי צאן" לבין "אנשי מקנה"? |
3. |
מה ההבדל העיקרי בין הלימוד שלמדם יוסף לבין דבריהם? מהי סיבת השינוי הזה? |

ג. | ארץ גושן |
"וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה...
בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"
רש"י:
ד"ה בעבור תשבו בארץ גשן: והיא צריכה לכם, שהיא ארץ מרעה. וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאים במלאכה אחרת, ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם.
ד"ה כי תועבת מצרים כל רועי צאן: לפי שהם להם אלוהות.
בחר להם הטוב והישר וישנא את הרבנות, שאין ספק שאם רצה היה ממנה אותם שרי אלפים ושרי מאות על המלכות, אבל רצה שיאמרו שהם רועי צאן מנעוריהם, גם הם גם אבותיהם, עד שהמלאכה שהיא מוחזקת בידם מקדם, ולא יוכלו לזוז ממנה, וזה כדי שירחיקם משבת שם במצרים, כי תועבת מצרים כל רועי צאן. וימשך מזה שישבו בארץ גשן. וזאת היא כוונת רש"י ז"ל וכשאין אתם בקיאים באומנות אחרת ירחיקכם מעליו ותשבו בארץ גשן, אמר שיכוון מהמצרים ההרחקה בעצם והושיבם בארץ גשן במקרה.
ואפשר באומרו "תועבת מצרים כל רועה צאן" יהיה כאומרו (שמות ח, כ"ב) "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו" (ועיין רש"י שם!) או כמו שנאמר (מלכים ב, כ"ג) "תועבת בני עמון" ודומיהם. והכוונה שיהיו להם בחזקת אלוהים ויחלקו להם כבוד גדול, ויושיבום במיטב ארצם.
ועל פי דרכם למדנו דרך מוסר, כי יוסף שם בפיהם דבר, כדי שיתנה להם המלך, ולא מילא לבו אותו לתתה להם בלי רשותו ואפילו לשאול אותה מעצמו, עד שלא היה דבר גדול אליו, קל וחומר: לשאר האנשים ובגדולות ונפלאות מהם.
ד"ה כי תועבת מצרים: ולא ירצה להושיבכם במקום עיקר הישוב. כך עלה בדעת יוסף לסבב הדברים להגיע לתכלית המבוקש לשבת בדד, אף על גב שיהיה באופן שיהיו אחיו ובית אביו לבוז מחמת זה בעיני פרעה. מכל מקום הכל כדאי, כדי להגיע לזה התכלית הנחוץ לשמירת קדושת ישראל.
(והשוה דברי בעל העמק דבר בגיליון וזאת הברכה תשי"א–תשי"ב שאלה ג ד"ה וישב ישראל בטח בדד, עין יעקב).
1. |
מהם הקשיים בפסוקנו שמישב רש"י בדבריו לד"ה בעבור תשבו? |
2. |
מה ההבדל בין שני פירושי בעל עקדת יצחק לפסוקנו? |
3. |
הסבר את המילים המסומנות בקו שבדבריו. |
4. |
מהו ה"מוסר" שלומד בעל העקדה מהתנהגותו של יוסף? היכן בפרשתנו מצינו בהתנהגות יוסף אותו כיוון? |
5. |
התוכל להסביר מתוך תקופתו של בעל העמק דבר, למה בחר לפרש פסוקנו ע"פ דרכו הראשונה של בעל העקדה ולא ע"פ דרכו השניה? |

ד. | זרות במבנה ההפטרה |
יש במבנה ההפטרה זרות גדולה. איזו היא, ואיך אפשר לישבה? |

ה. | השוני בתרגומי מילת "עץ" |
יונתן תירגם:
|
"קַח לְךָ עֵץ אֶחָד |
סב לך לוחא חדא |
פסוק י"ז |
"וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד |
לך ללוחא חד |
פסוק י"ט |
"הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף... |
אנא מקרב את שבטא דיוסף |
הסבר מהי סיבת השוני בתרגומי מילת "עץ"? |

ו. | פסוקי שאלה |
השווה:
"וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּךְ?"
"וַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָעָם הֲלֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּנוּ כִּי אַתָּה עֹשֶׂה?"
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח? וְאָמַרְתָּ ..."
1. |
מה המשותף בשלושת המקומות האלה? |
2. |
מהי חשיבותה של שאלת השואלים? |
3. |
התוכל להסביר, למה נאמר בכ"ד י"ט "מה אלה לנו" ולא כבפסוקנו "מה אלה לך"? |
4. |
השווה לשלושת פסוקי יחזקאל הנ"ל: "וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת? הדומה השאלה בתוכנה ובכוונתה לשאלות ביחזקאל? |
5. |
השווה לשלושת פסוקי יחזקאל את שני פסוקי התורה הבאים: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו..." הדומים שני הפסוקים האלה בתוכנם ובמגמתם לשאלות שבפסוקי יחזקאל? |

ז. | בביאור "והיה משכני עליהם" |
"וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים"
רד"ק:
והיה משכני עליהם: כי מוראו יהיה עליהם לעולם, כי ישכון כבודו בתוכו לעולם.
והיה משכני עליהם: לסוכה ולמחסה ולמסתור.
1. |
מה קשה לכל אחד משני המפרשים האלה? |
2. |
בניגוד לשני הפירושים הנ"ל, מפרשים אחדים מחכמי הנוצרים את פסוקנו: בית המקדש יהיו בנוי במקום גבוה ולא במישור. והם מסתמכים על ישעיהו ג' ב' ועל יחזקאל מ' ב'. |