אברבנאל, מקשה:
למה ציוה אברהם שלא יקח אשה מבנות הכנעני, האם מפני שהיו עובדי עבודה זרה, גם בעבר הנהר היו כן ומה הועיל בתקנתו. והנה, אם יצחק ציוה ליעקב כן, היה מפני הנסיון שראה שהיו מורת רוח לו ולרבקה, ולא ניסה בזה אברהם. ומדוע הרחיק בנות כנען ולא הרחיק בנות בתואל ונחור שהיו רעים וחטאים מצד אמונותיהם כאנשי כנען, כל שכן שאמר "אשר אנכי יושב בקרבו" - דרשוהו חז"ל על ענר, אשכול וממרא, והם היו אנשים טובים ובעלי בריתו, ולמה אסרם?
שד"ל:
שאם היה מתחתן בהם, שוב לא יתכן לישראל להוריש הכנעני מארצו אחרי היותם אחים, כמו שלא יתגרו מלחמה במואב, עמון ואדום.
| 1. |
מהי חולשת תשובתו של שד"ל? |
| 2. |
נסה לענות על שאלת אברבנאל תשובה אחרת! |
אברבנאל, מקשה:
בפסוקים י"ג, י"ז נאמר: "אתה נשבעת, כי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על כסאך" והלא היה ראוי "כי שלמה בני ימלוך אחריך והוא ישב על כסאך" ולמה לא נאמר כך?
ספורו של מרד אדוניהו חוזר בפרק זה ארבע פעמים:
סיפור הכתוב |
סיפור נתן לבת שבע |
סיפור בת שבע לדוד |
סיפור נתן לדוד |
פסוק ז'
"וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" |
|
|
|
פסוק ח'
"וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ" |
|
|
|
|
פסוק י"א
"הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע" |
|
|
|
פסוק י"ג
"לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ
לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ?" |
פסוק י"ז
"אֲדֹנִי אַתָּה נִשְׁבַּעְתָּ בַּה' אֱ-לֹהֶיךָ לַאֲמָתֶךָ כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי" |
פסוק כ"ד
"וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַתָּה אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי?" |
|
|
פסוק י"ח
"וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ!" |
|
פסוק ט'
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת אֲשֶׁר אֵצֶל עֵין רֹגֵל וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ" |
|
פסוק י"ט
"וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא" |
פסוק כ"ה
"כִּי יָרַד הַיּוֹם וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרֵי הַצָּבָא וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן
וְהִנָּם אֹכְלִים וְשֹׁתִים לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִיָּהוּ" |
פסוק י'
"וְאֶת נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִים וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא" |
|
"וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא" |
פסוק כ"ו
"וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא" |
התוכל להסביר סיבת השינויים השונים?
שים לב ביחוד:
| 1. |
למה לא סיפרה בת שבע שאדוניה קרא לכל אנשי יהודה עבדי המלך, וסיפרה שקרא לכל "בני המלך ולאביתר וליואב" לבד? |
| 2. |
מה משמעות ההוספה של "לרוב" בפי בת שבע ובפי נתן (בפסוקים י"ט, כ"ה) שאינה בלשון הכתוב (בפסוק ט')? |
| 3. |
מה ראה נתן הנביא להפך את דברי בת שבע בפסוק י"ז שנאמרו בניחותא לשאלה בפסוק כ"ד? |
| 4. |
מה ראו בת שבע ונתן להוסיף לשמו של "שלמה" את הכינוי "עבדך" (בפסוקים י"ט וכ"ו) ואילו הכתוב קראו "שלמה אחיו" (של אדוניהו) בפסוק ט'? |