דור המבול + הפטרה
בראשית פרק ו, פסוקים יא - כב
| א. | פירוש מילת "הארץ" |
"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס"
ד"ה ותשחת הארץ: הטעם: "אנשי הארץ" וכן (יחזקאל י"ב י"ב) "ארץ כי תחטא". וכן (בראשית מ"א נ"ז) "וכל הארץ באו מצרימה לשבור".
קאסוטו, מנח עד אברהם עמוד 28:
ותשחת הארץ: וי"ו של ניגוד. כלומר: אבל בניגוד לאלה הנזכרים קודם, כל בני הארץ מושחתים היו. והתנהגותם המושחתת היתה מחניפה ומשחיתה את הארץ אשר הם יושבים עליה.
הרעיון רגיל במקרא...
1. |
מה ההבדל בין שני הפירושים למילת "הארץ"? |
2. |
התוכל להביא סיוע לקאסוטו מפסוק אחר בפרשתנו וממקום אחר בתורה שהתנהגות מושחתת משחיתה את הארץ? |
| ב. | פירוש מילת "לפני" |
"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים"
יש אומרים כי טעם "לפני האלוהים" – בפרהסיא, ואחרים אמרו, כי הטעם שנשחתו בסתר ובדברים מכוסים שלא ידעם כי אם השם. והקרוב אלי, שהתורה דיברה בלשון בני אדם על דרך שיבינו השומעים. כעבד שיעשה עברה לפני רבו ולא יראנו. והאומרים כי אלוהים במקום הזה איננו קודש, לא אמרו מאומה.
מדרשי התורה להקדוש אנשלמה אשתרוך (במאה ה-14):
לפני האלוהים: נגד כוונתו יתברך, כמו שאמר ישעיה (ס"ה ג') "המכעיסים אותי על פני תמיד", (וזה כי הוא יתברך רצה בקיום המינים והם היו נזקקים לשאינם מינם וזה גורם הפסד המין, כמו שתראה בפרד) ואמר "לפני" דרך כבוד כמו שאמר בנמרוד (בראשית י' ט') "גבור ציד לפני ה'", שנתחכם ונתגבר להפסיד ולהחסיר לגמרי מין מן המציאות, וזהו "לפני ה'" – נגד רצונו. כי הוא יתברך חפץ בקיום המינים. "על כן יאמר" לכל מי שירצה לבטל כוונתו יתברך, שתהיה פעולתו פועל בטל כמו מחשבת נמרוד, שלא השיג מה שדימה במחשבתו.
1. |
מה ביניהם בפירוש המילה "לפני"? נסה להכריע ביניהם. |
| 2. |
מהי הפליאה הסגנונית בפסוקנו שאותה מישב הראב"ע בדבריו המסומנים בקו? |
| ג. | בביאור פסוק "וירא אלהים" וכו' |
"וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה"
קאסוטו, מנח עד אברהם עמוד 28:
בפסוק הקודם מסופר באופן אובייקטיבי שהארץ נשחתה, ועכשיו בא הכתוב לספר על היחס הסובייקטיבי של האלוהים למצבה של הארץ. שופט הארץ לא נשאר אדיש לגבי המצב, אלא ראה וידע והחליט מה שהיה מן הראוי להחליט.
הביטוי "וירא אלוהים" מעורר בקורא את זכרון הכתוב שבמעשה בראשית...
| 1. |
היכן מצינו עוד בתורה שתתואר תופעה מסוימת בפסוק אחד מבחינת מצבה האובייקטיבי ובפסוק שלאחריו (או קרוב לו) תובא אותה תופעה שנית מבחינת יחסו הסובייקטיבי של משהו אליה? |
2. |
מהו הפסוק במעשה בראשית שלדעתו הוא מקביל לפסוקנו? |
3. |
מהו הרעיון שיש ללמוד מתוך הקבלה זו? |
| ד. | חטא החמס |
"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם"
ד"ה חמס: הוא הגזל והעושק, ונתן לנח הטעם בחמס ולא הזכיר השחתת הדרך, כי החמס הוא החטא הידוע והמפורסם.
ורבותינו אמרו עליו נחתם גזר דינם (עיין רש"י י"ג כי מלאה הארץ חמס), והטעם, מפני שהיא מצוה מושכלת, אין להם בה צורך לנביא מזהיר.
ועוד שהוא רע לשמים ורע לבריות; והנה הודיע לנח החטא שעליו בא הקץ.
1. |
מה הקושי (או הקשיים) שרצה ליישב בדבריו, מלבד פירוש המילה "חמס"? |
2. |
מניין לרבותינו שעל החמס בלבד נחתם גזר דינם? |
3. |
מהן הסיבות לכך? |
| 4. |
היכן מצינו בתורה שוב שגזל הוא "רע לשמים ורע לבריות"? |
| ה. | ההנמקה להצלת נח |
"וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ"
"אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי..."
הסבר, למה לא באה ההנמקה להצלתו ("כי אותך ראיתי..."), אחרי בשורת ההצלה הראשונה, אחרי פרק ו' פסוק י"ח – ובאה רק בפרק ז' פסוק א'? |
| ו. | זכר המבול בדברי הנחמה |
כיצד משתלב זכר המבול לתוך דברי נחמה אלה? הסבר מהו הקשר שבין הפסוק הדן במבול (ט') לפסוקים שלפניו ושלאחריו. |
| ז. | "ברגע קטן, בשצף קצף" |
"בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְך"
פסוק ח'
"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ"
רש"י, פסוק ח':
בשצף קצף: מנחם פתר: בחרי אף. ודונש אמר: במעט קצף.
רד"ק, פסוק ז':
אע"פ שארכו ימי הצרות כולם יהיו נחשבים רק כרגע קטן כנגד הרחמים שיהיו גדולים כשאקבצך.
פסוק ח':
זה הפסוק כענין הפסוק הראשון, אלא שכפל הענין במילות שונות לחזק הענין.
ומילת "בשצף" פירשו אדוני אבי ז"ל: במעט קצף.
ראב"ע, פסוק ז':
ד"ה ברגע... ויש מפרש שפירש שהוא מן (ישעיה נ"א ט"ו) "רוגע הים ויהמו גליו". והעד "וברחמים".
1. |
הסבר באילו שתי הוראות שונות מפרש ראב"ע את המילה "רגע" שבפסוק ז' ובפסוק ח'. |
2. |
מה הניע אותו שלא לפרש "רגע" בשני הפסוקים באותה הוראה, כרד"ק? כמי משני המפרשים הנ"ל תרגמו המתרגמים: אין קורצעם אונווילען פערשטיס איך דיך אונד מיט גרויסער ליבע נעהמע איך דיך ווידער אויף. / Eine klein Regung lang / have ich dich verlassen ;aber in grossem Erbarman / hole ich dich wieder ein / als der Groll ueberschwoll / verbarg ich main Antilitz ein Regung lang vor dir / aber in Weltzeit-huld / erbarme ich mich nun dein (שים לב לתרגום האחרון למילים בשצף קצף!) |
| ח. | "כל כלי יוצר" - מדברי המדרש |
"כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח
וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי"
תנחומא תולדות, ה':
"כל כלי יוצר עליך..." אתה מוצא ישראל אומרים לפני הקב"ה; ריבון העולמים! ראה היאך העכו"ם משתעבדים בנו, אין להם מלאכה אחרת אלא יושבין ומתיעצין עלינו, שנאמר (איכה ג'): "שבתם וקימתם הביטה – אני מנגינתם".
אמר להם הקב"ה: מה הם מועילים?! גוזרים עליכם גזרות ואני מבטלן ושוברן שנאמר "אני מנגינתם"! (כד"א (בראשית י"ג) "אשר מגן צריך בידיך"): (שמות א') "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ורוח הקודש צווחת (איכה ג') "מי זה אמר ותהי ה' לא צוה?!" פרעה ציוה? ה' לא ציוה! אלא (שמות א') "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
המן ביקש להשמיד את כל היהודים וה' לא ביקש אלא (אסתר ט') "ונהפך הוא אשר ישלטו היהודים המה בצריהם".
בלק ובלעם בקשו לקלל את ישראל וה' לא ביקש, שנאמר (דברים כ"ג): "ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם ויהפך לו את הקללה לברכה".
לפיכך כתיב: "מי זה אמר ותהי ה' לא צוה?!"
הוי: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי."
1. |
מדוע מביא הדרשן את הדוגמאות ל"כלי היוצר עלינו" לפי הסדר: פרעה, המן, בלק ובלעם, ולא לפי סדרם הכרונולוגי? |
2. |
מהן שתי ההוראות של "מגן" שבהן המילה משמשת כאן פעמים? |
