א.

השוואת פסוקים

ב.

"ראו קרא ה'"

ג.

"קרא בשם" - שאלות ברש"י

ד.

בצלאל ואהליאב.

ה.

"וימלא אותו רוח אלוקים..."

ויקהל תש"ד

פרשת ויקהל - פקודי

שנת תשי"ח

מלאכת המשכן

שמות פרק לה, פסוקים ל - לד

כי תשא – לא, א-ו

ויקהל – לה, ל-לה

פסוק א'

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר

פסוק ל'

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

פסוק ב'

רְאֵה
קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה

רְאוּ
קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה

פסוק ג'

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה

פסוק ל"א

וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה

פסוק ד'

לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת

פסוק ל"ב

וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת

פסוק ה'

וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה

פסוק ל"ג

וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת

פסוק ו'

וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ"

פסוק ל"ד

וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן

פסוק ל"ה

מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת"

התוכל להסביר למה הוזכרו המילים "ולהורות נתן בלבו" רק בפרשתנו, בדברי משה לישראל, ולא הוזכרו בדברי ה' למשה (בפרשת כי תשא)?

למה לא הוזכרו במקומנו אף "חכמי הלב" העושים במלאכה?

מה ראה משה להזכיר כאן (בפסוק ל"ה) את סוגי המלאכות?

רש"י, לפסוק ל"ד במקומנו:

ד"ה ואהליאב: משבט דן: מן הירודים שבשבטים, מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר (איוב לד, יט): "ולא ניכר שוע לפני דל".

מה ראה רש"י לפרש דברים אלה דווקא בפרשתנו ולא הקדים לפרשם בפרשת כי תשא, כדרכו לפרש כל מילה קשה או כל קושי ענייני או לשוני עם הופעתו לראשונה בתורה ולא בחזרתו?

שאלה קשה שאלה קשה ביותר