פרשת יתרו
שנת תשי"ח
שבת
שמות פרק כ, פסוקים ח - יא
| 1. |
השווה את פסוקינו למצוות השבת בפרשת כי תשא פרק ל"א, י"ב–י"ז.
ולמצוות השבת בעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן,דברים ו' י"ב–ט"ו.
מה ההבדל בין שלושת המקומות בטעם הניתן לשבת? |
| 2. |
נאמר בתפילת שחרית לשבת:
"ישמח משה במתנת חלקו... ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת, וכן כתוב בתורתך: (שמות ל"א ט"ז) "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת..."
ומקשין מפרשי הסידור: למה לא הובאו כאן הפסוקים מתוך עשרת הדיברות "זכור את יום השבת לקדשו...", הן לפני כן מדובר ב"שני לוחות אבנים" אשר הוריד בידו?
ישב את הפליאה. |
פסוק ח'
"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ"
רש"י:
וכן פתרונו: תנו לב לזכור תמיד את יום השבת, שאם נזדמן לך חפץ יפה, תהא מזמינו לשבת.
רשב"ם:
כל זכירה הכוונה על ימים שעברו, כמו (דברים ל"ב): "זכור ימות עולם" (שמות י"ג ג') "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", (דברים ט' ז') "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר" – אף כאן זכור את יום השבת של ששת ימי בראשית, כמו שמפרש והולך "כי ששת ימים עשה ה'" – ולפיכך נכתב כאן "זכור" כדי לקדשו, להיות שובת ממלאכה.
ספורנו:
זכור: היֶה תמיד זוכר את יום השבת בעסקיך בימי המעשה כמו "זכור את אשר עשה לך עמלק". וזה תעשה, כדי שתוכל לקדשו. הזהיר שיסדר האדם עסקיו בימי המעשה, באופן שיוכל להסיח דעתו מהם ביום השבת.
| 1. |
מה בין רש"י לרשב"ם בפירוש המילה "זכור?" |
| 2. |
למי משניהם יש להביא סיוע מן הפסוקים הבאים:
ישעיה מ"ז ז'
"לֹא זָכַרְתְּ אַחֲרִיתָהּ"
איכה א' ט':
"לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ" |
| 3. |
האם הלך ספורנו בדרך של אחד משני המפרשים הראשונים או בחר לו דרך שלישית? |
פסוק ח'
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד"
מכילתא דרשב"י:
רבי אומר: הרי זו גזרה אחרת, שכשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת – כך נצטוו על המלאכה.
אבות דר' נתן י"א:
שמעיה אומר: אהוב את המלאכה... כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה, ואל יהיה שונא את המלאכה, כשם שהתורה ניתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית, שנאמר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוקיך"...
ר' יהודה בן בתירא אומר:
מי שאין לו מלאכה לעשות – מה יעשה? אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה, ילך ויתעסק בה, שנאמר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ומה תלמוד לומר: "ועשית כל מלאכתך"? להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן.
| 1. |
הסבר במה סוטות הדרשות האלה מפשוטו של מקרא? כיצד אפשר להוכיח שאין דבריהם כפשוטו של פסוקנו? |
| 2. |
מה מוסיף דרושו של ר' יהודה בן בתירא על הדרש הראשון?
מה הוא דיוקו מן הפסוק? |
פסוק ח'
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ"
רש"י:
כשתבוא שבת, יהא בעיניך כאליו כל מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה.
חזקוני:
הרבה ממלאכתך, דוגמת (שמות ט' י"ד) "את כל מגפותי".
| 1. |
מה קשה לשניהם, ומה ביניהם ביישוב הקושיה? |
| 2. |
מהי ראיית חזקוני משמות ט' י"ד? |
| 3. |
היכן מצינו דרך לשון זו בתורה? |