גליונות נחמה סנונית - לעוף רחוק יותר מן הדמיון גיליונות נחמה - לדף הראשי
על האתר מפת האתר קבוצת דיון
גיליון

א.

"והיה כי ישאלך בנך"

ב.

"בעבור זה עשה ה' לי..."

ג.

"בעבור זה..."

ד.

"והגדת לבנך..."

הרחבות והכוונה לשימוש נכון בגיליון
אין גיליונות נוספים בנושא זה
תנ"ך ברשת - עיון בפסוקי הפרשה
פרשת בא
שנת תשי"ח

הדרכת הבנים בענין עבודת הפסח

שמות פרקים יב - יג

א.  "והיה כי ישאלך בנך"

מכילתא בא י"ג י"ד "והיה כי ישאלך בנך...":

נמצאת אומר: ארבעה בנים הם, אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול.
חכם מה הוא אומר: (דברים ו' כ') "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוהינו אתכם? אף אתה פתח לו בהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר: (שמות י"ב כ"ו) "מה העבודה הזאת לכם? "לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: (שמות י"ג ח) "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – לי ולא לך, אילו היית שם, לא היית נגאל".
תם מה הוא אומר: (שמות י"ג י"ד) "מה זאת?" ואמרת אליו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר (שמות י"ג ח') "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".

1.

שים לב: שלושה מארבעת הפסוקים הם מפרשתנו ואחד מפרשת ואתחנן. וכן סדרם בכל הנוסחאות.

התוכל למצוא סיבה לכך למה לא סידרום רבותינו לפי סדר המקראות?

ולמה תפשו סדר זה, שבו האחרון בתורה ראשון בדבריהם?

2.

מקשין: והלא החכם והרשע בסגנון אחד שואלים

דברים ו' כ'

"מָה הָעֵדֹת... אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶתְכֶם"

שמות י"ב כ"ו

"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם"

ולמה לא אמרינן על החכם שהוציא את עצמו מן הכלל?

3.

לתשובה הניתנת לרשע י"ג ח' בעבור זה עשה ה' לי...

נשאלת השאלה: הלא בתורה ניתנת לשאלתו (שמות י"ב כ"ו) "מה העבודה הזאת לכם?" תשובה אחרת: (י"ב כ"ז) "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל".

מדוע לא ניתנת תשובה זו בברייתא ובאגדה, אלא ניתנת לרשע תשובתו של שאינו יודע לשאול (י"ג ח') "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים?"

נסה לענות לשאלה זו!

4.

מניין שתשובת י"ג ח' בעבור זה עשה ה' לי... ניתנת לבן שאינו יודע לשאול, היכן הרמז לכך בפסוק?

5.

השווה דברי המכילתא כאן לדברי תנחומא הבאים:

שמות י"ט י"ט

"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"

תנחומא שמות כ"ה:

בוא וראה האיך היה הקול יוצא אצל ישראל, כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים היו שומעים את הקול לפי כוחם, והבחורים לפי כוחן, והנערים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו, שנאמר "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" – בקול שהיה יכול משה לסבול. וכן הוא אומר (תהילים כ"ט) "קול ה' בכוח!" – "בכוחו" – לא נאמר, אלא "בכוח", שכל אחד ואחד יכול לסבול.

מהו הרעיון המשותף לדברי המכילתא שלנו ולדברי מדרש תנחומא זה?

שאלה קשה שאלה קשה שאלה קשה ביותר שאלה קשה ביותר